ד"ר שיין מיהר להסביר בפתח הראיון כי אין שום סוגיה משפטית אמיתית לדיון, שכן "השאלה לא משפטית, יש פה שאלה פוליטית לגמרי - עד כמה בית המשפט העליון מוכן להגן על מורשת אהרון ברק, עד כמה בית המשפט הוא המוביל את החברה הישראלית, וקובע את ערכיה".
"הטיוטות מוכנות מזמן", לטענתו. "השופטים התייעצו ביניהם והכל מוכן. לדעתי מה שיקרה הוא שבית המשפט לא יבטל את עילת הסבירות, אבל הוא יעגן את הרעיון שבית המשפט יכול לבטל חוקי יסוד, ואז כשחוק יסוד יובא לדיון בית המשפט ירגיש שהוא יכול לשנות אותו. יש פה מהלכים אסטרטגים מאוד מתוחכמים, והכנסת והממשלה לא ערה לתבניות האלה ולשיטות העבודה האלה".
"הסיפור הוא מי בסופו של דבר שולט ומושל במדינת ישראל - מי קובע את דרכה? האם היא מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה? על זה נסובה המחלוקת. כל הדברים האחרים הם שוליים לגמרי. לבית המשפט העליון יש תחושבה שהם מנהלים את המדינה למרות שלא נבחרו, ועכשיו אנחנו מגיעים לשיא", הסביר.
עוד הוסיף: "אני מקווה שהכנסת מספיק חזקה בשביל לבנות מערכת איזונים ובלמים בין הרשויות. אסור לכנסת להתקפל ולקבל את מרות בית המשפט העליון - הדבר הזה לא עולה על הדעת. אני מקווה שתהיה נחישות של הכנסת להתמודד עם בית המשפט העליון, יש לי תקווה שהשופטים יגלו אחריות, יבינו את המשמעות הציבורית שיכולה לצאת מפסקי הדין שלהם".
"יש חובה לציית לחוק, היא מוטלת גם על בית המשפט העליון. אם הוא לא פועל על פי חוק איך אפשר לצפות שהאזרחים יעשו זאת. מקווה שהשופטים יגלו אחריות ולא ילכו ראש בראש. רגע האמת הגיע, והשאלה היא האם אנחנו דמוקרטיה או אולגריכיה שיפוטית", הדגיש בסיום הראיון.