"אני כרגע לא מדבר על מורשת ולא על סיכומים, אלא ממשיך לעבוד 24/7", אומר פרופ' ירון ומסרב להתייחס לתוכניותיו לעתיד: "אני רוצה להוריד את האינפלציה ושהצמיחה לא תיפגע".
לו הדבר היה תלוי בו, פרופ' ירון היה ממשיך, כאמור, לתקופת כהונה נוספת. ייתכן שיינתן לו הכבוד להקדים את הודעת הפרישה, רגע לפני שנתניהו יודיע כי החל בהליכים לאיתור נגיד אחר. מדוע עדיין לא מסרת הודעה על עתידך כנגיד? אי הוודאות בנושא אינה רצויה, אני שואל בתחילת הראיון. "אמרתי שאת ההחלטה אקבל בסביבות החגים", הוא משיב. "אני לא לבד וזה לא תלוי רק בי, כי בסוף מי שממנה את הנגיד הוא ראש הממשלה. צריך שניים לטנגו והדברים יתכנסו לקראת אוקטובר".
עם זאת, בפועל פרופ' ירון רומז שהוא מעוניין בהמשך הכהונה. "יש הרבה אתגרים במשק", הוא מבהיר. "השסע החברתי המעמיק ובתחום שלנו הורדת האינפלציה ליעד, הטיפול ביוקר המחיה ורפורמות נוספות. לא תמה מלאכתי כנגיד. כולי עסוק בקידום הכלכלה ויש לי זכות גדולה לשרת את הכלכלה ולחזקה".
נראה שבלתי נמנע לקשור את החלטת הנגיד האחרונה שלא להעלות את הריבית לעתידו בבנק ישראל. ייתכן שהותרת הריבית ללא שינוי, למרות שאינדיקטורים כלכליים חייבו את העלאתה, כוונה לראש הממשלה. אולי ירון רצה להפגין רצון טוב לקראת פגישתו בתחילת השבוע עם נתניהו.
פרופ' ירון לא מתרגש באופן אישי מהמתקפות עליו, אך הוא מודאג כיצד הן תתפרשנה בעולם. "בסוף אני מתעסק בכלכלה", הוא אומר. "ההתקפות עליי מעידות בעיקר על אופיים של אלה שמדברים כך. אבל אני כן חושב שבראייה יותר רחבה, חשוב להדגיש את העצמאות של הבנק ושל הנגיד. אנחנו יודעים שניסיונות להחלשת העצמאות הביאו לפגיעה בכלכלה. ההתקפות נגדי עלולות להתפרש כניסיונות החלשה של הבנק המרכזי".
אנחנו רואים את ביצועי החסר בשוק המניות וגם ביצועי חסר בתחום הגיוסים בהייטק. ההתבטאויות שלי היו מקצועיות ודיברו על חשיבות השמירה על עצמאות וחוסנם של המוסדות. כל הספרות הכלכלית מדברת על הקשר בין חוסר ודאות לצמיחה במשק, ולכן הרפורמה המשפטית חייבת להתבצע בהסכמה רחבה".
התרעות פיקוד העורף