ראש המועצה האזורית גליל עליון בדרישה לרה"מ: "תן לנו לנהל את האירוע" 

גיורא זלץ פנה לראש הממשלה נתניהו בבקשה לקיים תוכנית פיננסית אופרטיבית המאפשרת את ניהול חיי התושבים בעת המלחמה ובשיקומם אחריה. לטענתו, "לרוב השרים אין את היכולת, הניסיון או הידע בניהול המערכה"

שקד שדה צילום: באדיבות המצולמת
חרבות ברזל: צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בלבנון. צילום: דובר צה"ל | צילום: דובר צה"ל

״אני רוצה לומר בצורה ברורה מאוד: רוב השרים לא מתחברים לאירוע הביטחוני במדינה - ואין להם כלל את היכולת, הניסיון או הידע לנהל את המערכה. הפתרון שלי למצב החירום שאנו שרויים בו הוא לתת לראשי המועצה לנהל את המרחב האזרחי, לאפשר מקורות תקציביים לשלטון המקומי - ולהאציל לנו סמכויות ואחריות״, הציע זלץ.

בתוכניתו, זלץ הציע מספר מקורות תקציביים שיוזרמו לשלטונות המקומיים. ראשית, הוא ביקש להשתמש בכספים הקואליציונים  - ולהעבירם לראשי הרשויות. ״יש 14 מיליארד שקלים של כספים קואליציונים שצריך לקחת בחזרה ולחלק בין הרשויות״, טען. ״צריך לצמצם באופן מיידי את הממשלה להיקף של 12-14 שרים, לחלק ביניהם את האחריות ולסגור את כל המשרדים שלא היו נחוצים בשגרה - ובוודאי לא נחוצים היום״, הוא הוסיף לטעון.

״כיום יש כ-32 משרדי ממשלה, שבעיניי יש לצמצם אותם ל-12-14 משרדים. המשרדים שלא פועלים כרגע במצב המלחמה, בין כה וכה יהיו עם עודפי תקציב בדצמבר - ולכן כדאי כבר עכשיו לסגור את המשרדים המיותרים, לעשות משהו מועיל עם הכספים שהוקצו להם - ולהעביר אותם לרשויות עבור התושבים״, דרש.

״בנוסף, על שר האוצר לבדוק לאלתר אילו פעילויות ותוכניות במשרדי הממשלה השונים אינן רלוונטיות בשל המלחמה - ולקצץ גם אותן. מטבע הדברים, בעקבות המלחמה פרויקטים רבים שתוכננו בממשלה לא מתבצעים ויתבטלו - לפחות עד סוף 2023. שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ צריך לבדוק אילו פרויקטים לא יוצאים לפועל - ולהעביר את הכספים שהוקצו עבורם גם כן״, הוסיף ראש המועצה.

״אם תוכנית זו תצא לפועל, הכספים שיועברו לרשויות יהיו בין 100 ל-150 מיליארד שקלים, וראש רשות ידע איך לנהל ולנצל את התקציב בצורה הנכונה ביותר, יותר מהממשלה - כי הוא מכיר את התושבים, הצרכים והמצוקות שלהם בשטח טוב יותר מכל אחד אחר. אנו יודעים כיצד לממש כספים בצורה המקסימלית שתועיל לכלל התושבים במועצה. אצלנו השימוש בכספים יהיה יעיל לאירוח התושבים במלונות בזמן המלחמה, רכישת ציוד עזרה ראשונה, מיגון אישי ללוחמים, תיקונים של תקלות בביוב, מים וחשמל כתוצאה מפגיעה של ירי רקטי או פעילות הצבא, מימון טיפול של פסיכולוגים ואנשי בריאות הנפש ועוד״, תיאר זלץ.

״אם הם לא יקיימו את הצעתי, לא יהיו לנו תקציבים שיועילו בסופו של דבר לתושבים -  ולא תהיה לנו אופציה לפעול במרחב האזרחי. כרגע אני רוצה לפנות תושבים לפי שיקול דעתנו עם תמיכה תקציבית מלאה לאורך זמן, אך אין אפשרות כזאת. אם כל ראש רשות היה מקבל תקציב ומנהל אותו בעצמו - זה היה יעיל בהרבה. עם כלל התקציבים האלו נדע לנהל טוב יותר את חיי התושבים היום, וכך גם ביום שאחרי המלחמה לשיקום הנזקים וחזרה לחיי שגרה נורמליים יחסית", סיכם.

תגיות:
רשויות מקומיות
/
הגליל העליון
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף