"כאשר עושים זום אאוט לפרפסטקיבה הרחבה יותר, צריך לזכור שיחסים מלאים בין המדינות מתקיימים רק מאז 1986", מזכיר פרופ' ריין. "ספרד הייתה כמעט אחרונת המדינות האירופיות שהקימה יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, כך שאין פה את אותה היסטוריה דיפלומטית ארוכת שנים כמו עם מדינות אחרות. בספרד, למעשה, לא הייתה במאות השנים האחרונות קהילה יהודית משמעותית, והקהילה הקטנה שחיה בספרד בעשורים האחרונים משתדלת לשמור על פרופיל נמוך, ואין לה את אותה נוכחות והשפעה ציבוריות שיש ליהודים בצרפת, בריטניה או בגרמניה".
"נתניהו לא ישכח לו את זה"
בשבוע שעבר הגיע סנצ'ס למה שהוגדר כ"ביקור תמיכה" בישראל, זמן קצר לאחר שמינה לשרת הנוער בממשלתו את סירה רגו, ספרדייה ממוצא פלסטיני שהצדיקה את הטבח שבוצע בתושבי העוטף ב-7 באוקטובר. תוך זמן קצר הבינו בישראל כי לראש הממשלה הספרדי היו סיבות נוספות להגיע לאזור, וזאת בעקבות נאום לוחמני שנשא במעבר רפיח, בו אמר כי "מה שקרה בעזה הוא הטרגדיה הגדולה ביותר בעידן המודרני".
פרופ' ריין מדגיש בהקשר זה כי "לספרד יש עדיין יומרות למלא תפקיד חיובי במזרח התיכון. בדיפלומטיה הספרדית הזיכרון של ועידת מדריד שהתכנסה ב-1991. כיוון שיש להם קשרים ארוכי שנים עם העולם הערבי מצד אחד ועם ישראל מצד שני, אז סנצ'ס מקווה למלא תפקיד חיובי במזרח התיכון גם כיום".