"אלא שזה יוצר בעיה: אם לא מנסחים מדיניות, אין מדיניות. הדוגמא הטובה ביותר מונחת לפנינו. מדינת ישראל נמצאת במלחמה בעזה. אין מלחמה צודקת ממנה, וכולנו מסכימים על מטרותיה, אלא שהשאלה היא לא רק איך מגיעים לשם, אלא גם מה קורה ביום שאחרי. מדינות מסודרות, וממשלות מתפקדות, אינן אמורות לצעוד קדימה מבלי שהגדירו לעצמן לאן הן הולכות", הוסיף.
בשלב הראשון, יופקד ניהולה האזרחי של עזה באופן זמני בידי צוות בינלאומי בהובלה אמריקאית ובהשתתפות מדינות ערב (ללא טורכיה וקטאר) וגורמים מקומיים ברצועה שאינם מזוהי חמאס. צוות זה יעסוק בניהול, שיקום וסיוע הומניטרי לתושבי הרצועה, ויבנה גוף שיחליף את אונר"א.
במקביל, המערכה תעבור בהדרגה לצפון, שם תפעל ישראל ליישום החלטת האו"ם 1701 ולהרחקת חיזבאללה מגבול הצפון. "אם המאמץ המדיני לא יצלח תפעל ישראל צבאית להרחקתו משם", נכתב.
בשלב השני, ישראל תיקח חלק מרכזי בבניית קואליציה בינלאומית להתמודדות עם האיום האיראני. בטווח הרחוק תשוב הרשות הפלסטינית לשלוט ברצועה, אך רק לאחר "שתופעל תוכנית דה-רדיקליזציה נרחבת ברש"פ, שתכלול חינוך נגד הסתה, הפסקת התשלום למחבלים ומאבק בשחיתות".
בנוסף, ישראל תיזום ועידה איזורית לדיון באיום האיראני והרחבת הסכמי אברהם – בנוסח פורום הנגב - אליה תוזמן גם הרשות הפלסטינית. ועידה זו תקבע את מנגנון השליטה האזרחי הקבוע של עזה.
עוד נכתב במסמך כי ישראל תחזור למחויבותה לפתרון מדיני אך תגדיר זאת כמטרה ארוכת טווח ותגדיר את התנאים המוקדמים – הביטחוניים והמדיניים - שחייבים להתקיים לפני כניסה למשא ומתן.
התרעות פיקוד העורף