בפתח השיחה אמר: "דרום אפריקה פנתה לבית הדין, לטענתם יש בינם לבין מדינת ישראל מחלוקת לגבי הפרשנות והיישום של האמנה בדבר רצח עם. הם טוענים שמה שישראל עושה ברצועת עזה נופל בגדר רצח עם או השמדת עם, וישראל חושבת אחרת, ככה הם מציגים את הדבר הזה".
"הם מבקשים מבית הדין להכריע במחלוקת, אבל באופן מיידי הם מבקשים מבית הדין להוציא צעדים זמניים במסגרת ההליך הזה כי לשיטתם כרגע נפגעים אנשים והם מבקשים שביתה דין עכשיו ייתן צווים אבל צו אחד מאוד מרכזי - שיורה לישראל להפסיק את פעולות המלחמה. ישראל תצטרך להחליט מה היא עושה, בית הדין אין לו כלים לשלוח איזה פקיד של בית הדין שיבוא ויעצור את ישראל אבל מדינות יכולות להביא את העניין בפני מועצת הביטחון, שם נצטרך להסתמך על וטו של ארה"ב שזה לא כזה פשוט", הוסיף.
בהמשך, נשאל האם "יש לנו סיכוי", והשיב: "זה לא משחק של אחד או אפס, זה לא שדרום אפריקה מקבלת את מלוא הצו או שבית הדין לא נותן צו בכלל. בית הדין יכול לתת צו חלול, שישראל חייבת לפעול רק לפי דיני המלחמה או שישראל יכולה להמשיך בפעולות הצבאיות בלבד שלא תבצע רצח עם. דברים שנראים כמו צו אבל במילא ישראל עומדת בהם. בית הדין יכול לתת צו בנושאים הומניטריים".
על מינוי אהרן ברק אמר: "אני חושב שיש משהו שמכבד מאוד את ביתה דין בזה שמדינת ישראל שולחת מישהו שהוא כל כך בכיר ומוכר, מישהו סמלי שמוערך בעולם. יש משהו יותר מסמלי מאדם שיודע באמת מה זה השמדת עם, באופן אישי שרד כזה. האם באמת הוא יכול להשפיע באופן דרמטי על כל השופטים? לא על כל אחד אבל בוודאי חשוב שיש שם נקודת מבט של מישהו שמגיע מרקע ישראל".
"אני מעריך שזה לא ייקח הרבה זמן, מעריך שזה בין שבוע לשבועות ספורים. זו ההערכה שלי. אני חושב שהקייס הישראלי או חלק יהיה בוודאי לומר שצריך להסתכל על הפעולות שנעשו, הפעולות מדברות בעד עצמן. בתיק הזה יש מרכיב שכדי להראות עבירה כל כך חמורה צריך להראות שיש כוונה, וכוונה אפשר ללמוד אותה. פה יש צורך לשכנע שחלק מההתבטאויות האומללות האלה לא מייצגות את המדיניות האמיתית", הוסיף.
התרעות פיקוד העורף