"נסעתי להשתתף במחאה השקטה מול בית רה"מ, אני באופן אישי צועקת בכל מקום שאני לא רוצה לערב פוליטיקה בתוך המחאה, וגם אתמול היה התנאי שאנחנו יוצאים בהודעה לתקשורת שאם אנשים רוצים לתמותך, שיעשו זאת בלי עניינים פוליטיים. מתוקף זה כן הצטרפתי למחאה, כי יש לנו צורך לזעוק את זעקתנו כדי שאנשים יזיזו דברים למען החטופים. יצאתי משם באזור 16:30 כי ראיתי שמתחילים להגיע אנשים כן מזוהים פוליטית, אפילו ראיתי מישהו פוליטי לחלוטין שכנראה רצה לסגור חשבון אישי עם ביבי והחול לעשות שם שיחות. נסעתי חזרה לת"א. בערב אספתי את בני מדיזגנוף ונסענו באזור שרונה".
"הייתה שם הפגנת 'די לכיבוש' ו'די לא ביבי', כאילו נגמר 7 לאוקטובר. לא היו שם המון אנשים, זה רק אומר שמשהו כן קרה בעם, אבל אותם קיצוניים ראו לכיוון שנוסעת עם הרכב שלי ויש עליו מגנטיים עם הבן החטוף שלי, ראו לנכון להיצמד לשמשות ולהדביק מדבקות די לכיבוש ואמירות פוליטיות, כשהם לובשים חולצות של ברינג דם הום. אני מרגיעה את בני כל הדרך, נוסעים באיטיות כי אפשר לנסוע, ומישהו כנראה עשה משהו אבל הבנתי שהדלת נפתחת וראיתי את יאיר יוצא החוצה".
"הוא צרח את נשמתו בבכי, זעק ואמר 'אח שלי נרצח, רצחו אותו, הוא חטוף בעזה, איך אתם יכולים לקרוא לזה כיבוש?'. עמדו מולי אנשים שממש הפחידו אותי, הם היו עם עיניים קרות, בכלל לא הזיז להם שהוא בוכה וצורח, אחד מהם ניסה להרביץ לו. כולם בבת אחת קפצו עליו. הצמידו לנו טלפונים, צילמו אותי ואת הרכב. צרחתי עליהם שהם מנותקים, מצאתי את עצמי בתוך חבורת אנשים חולניים עם עיניים קרות של מגיבות. כמו אדם חולה נפש. הם צעקו רוצחים, אישה מבוגרת אמרה 'את רוצחת, את ביביסטית'. אמרתי לה 'מי שאת תומכת בו רצח את הבן שלי'".
"יש להן אמירות שחוזרות על עצמם כמו תקליט. אלה אנשים שצריכים להיות בבית חולים לחולי נפש, לא ברחובות להפגין. נסענו, ואי אפשר לנסוע ברחוב הזה כשיש את ההפגנה כי הם חוצים את הכביש לא במעבר חציה והולכים וחוזרים מצד לצד. לא זכרתי שיש הפגנה, אם הייתי יודעת לא הייתי נוסעת לא הייתי עוברת שם, לא הייתי רוצה שהנפש של הבן שלי תירצח שוב. ברגע שאנשים באים לחלון ושמים לך שלט, תעמדו בצידי הדרך. אי אפשר לנסוע. הרכב לא נעצר, הם חולי רוח. אם מישהו קורא לי רוצחת הוא חולה נפש", הוסיף.
"זכויות אדם הן לא רק לצד אחד, אותם אנשים מפגינים על זכויות אדם רק כשזה נוגע לפלסטינים. זכויות אדם הן גם כלפי כל מי שנטבח, נרצח ונאנס ב־7 לאוקטובר. כל יפי הנפש הללו שכתבו מכתב וחורטים על עצמם כדגל זכויות האדם, שיעשו זאת גם כשמדובר בנרצחים יהודים ולא פלסטינים. אני לא עצרתי את הרכב, רציתי להגיע הביתה".
"אבל אם הייתי נוסעת מהר הייתי נוסעת אנשים ואז היו אומרים שדרסתי מפגינים. נוצר פקק ונסענו על פחות מ־10 קמ"ש. אנשים הללו ראו לנכון להצמיד לנו שלטים לרכב והם עושים את זה כל הזמן. בכל מוצ"ש, החל מהיום, אם אני צריכה לנסוע הביתה לא אגיע למקום הזה כי אין לי שום רצון לסבול יותר ממה שאני סובלת. כל פעם שאני רוצה להביע דעה אבל היא שונה מדי לכיבוש או רק לא ביבי, צועקים לי ביביסטית. אני לא ביביסטית, לא הצבעתי לנתניהו. זה קורה רק בשמאל, מי שלא שמאל הוא ביביסט. אתמול ראיתי עיניים רעות. גם אם אני חושבת שונה, אני לא חלולה ולא מטומטמת. אפשר לכבד את כל הדעות".