"עצם הדיון בבית הדין בהאג –בערב יום הזיכרון הבינלאומי לשואה – על האם מדינת ישראל, הדמוקרטית, המוסרית, האחראית, שקמה מאפר השואה בתמיכה גורפת של משפחת העמים ומוסדותיה, מבצעת רצח עם – הוא בגדר עלילת דם שמהווה חתירה תחת הערכים אשר על בסיסם בדיוק הוקם בית הדין בהאג", הוסיף.
לאחר מכן אמר: "יש משהו מטלטל בלראות איך תופעת ה"פוסט-אמת" חלחלה אפילו למוסדות החשובים ביותר. אפילו ברמה האישית, האופן שבו עיוותו את דבריי, תוך שימוש בחלקים מאד מאד חלקיים ומקוטעים בהם; שימוש שנועד כדי לתמוך קונסטרוקציה משפטית מופרכת – עורר בי שאט נפש".
"הייתי כאן – באולם הזה ממש – ימים ספורים לאחר הטבח הנורא, כשנשאלתי על ידי התקשורת העולמית לגבי המצב בעזה", ציין. "עניתי שאי אפשר להתעלם מהתמיכה האזרחית הנרחבת בעזה בפשעים ומעשי הזוועה של השבעה באוקטובר; ולאופן שבו חמאס פועל מלב ליבה של האוכלוסייה האזרחית בכל מקום ומקום: מחדרי הילדים בבתים, מבתי הספר, מהמסגדים ומבתי החולים. אך הוספתי והדגשתי שמדינת ישראל – וכמובן שאני באופן אישי – לא רואים באזרחים חפים מפשע מטרות בשום פנים ואופן".
"שיהיה ברור: מדינת ישראל רואה את ההיבט ההומניטרי כחלק חשוב מאד במערכה; היא מחויבת לקיומו ופועלת, כפי שתמיד פעלה ותפעל – בהתאם לדין הבינלאומי", הבהיר.
"אכן יש גם אזרחים פלסטינים חפים מפשע בעזה. אני כואב עמוקות את הטרגדיה שהם עוברים, וקורא ופועל לסיוע הומניטרי עבורם, ועבורם בלבד, כבר מהיום הראשון למלחמה ועד לימים אלה. זה חלק מעולם הערכים שלנו כמדינה".
בסיום דבריו אמר הרצוג: "צדקת הדרך שלנו איננה מעורערת ולא תתערער. אני מבקש לחזק ולהודות מכאן לצוות המקצועי, המוכשר והנחוש, שייצג אותנו בדיון החשוב הזה; וכמובן להודות לשופט אהרן ברק על שליחותו".