"הייבוא גדל והייצור לא גדל באחוז אחד", המשיך. "זוהי ללא ספק בעיה קשה מאוד. הגענו למשבר שלחלקאים אין שוב תמריץ להגדיל את הייצור. קבענו אסטרטגיה חקלאית שיושבת על עובדים זרים, נושא הקרקעות, מים וחדשנות טכנולוגית. כשהגעתי שאלתי למה יש רק 30 אלף עובדים זרים? אמרו לי שזה תופס מקומות עבודה של ישראלים. הגדלנו בחצי שנה את מספר העובדים הזרים ל-50 אלף".
"חקלאי צריך לעשות חקלאות לפי מה שהוא רוצה ויכול ולא לפי מכסת עובדים זרים שהוא מקבל. משרד האוצר הכתיב את המהלכים, ואני אמרתי להם שאת האסטרטגיה הזו בישראל יקבע משרד החקלאות ופיתוח הכפר. קבענו את הדברים האלה כדי להגדיל את ייצור הירקות והפירות לשוק המקומי", הוסיף השר.
בהתייחס למחירי המים הגבוהים שנדרשים החקלאים המקומיים לשלם, אמר: "קודם כל, בישראל אין מחסור במים, יש עודף מים. מחיר המים בישראל כל שנה עושה אקזיט חדש. המחירים של המים לבתים בישראל הם מהזולים ביותר בעולם, ומחיר המים לחקלאות הוא מהיקרים ביותר בעולם. יש לנו מאבק לא פשוט עם האוצר ואנחנו מנסים לטפל בזה. זה לא יכול להיות שבישראל 2024 אין הבנה שתשתיות המים לא יכולות להישאר כמו שהן היום. לו היה האוצר של היום בשנות ה-50 לא היה לנו מוביל ארצי".
בתוך כך, הוא לא חסך ביקורת מממשלת השינוי: "הממשלה הקודמת קבעה רפורמה עם חמש פעימות מכס. בוצעו שתי פעימות לפני שנכנסתי לתפקידי, ואת שלוש הפעימות הנוספות ביטלנו מפני שזה היה הזוי. זה היה מקריס את נושא החקלאות בארץ".
התרעות פיקוד העורף