זו הפעם הראשונה שגמליאל, משקיפה קבועה בקבינט המדיני־ביטחוני, שוברת שתיקה ומעניקה ראיון נרחב לעיתונות הישראלית מאז פרוץ המלחמה. היא בוחרת לדבר איתנו בתקופה מורכבת ביותר: חצי שנה של הלחימה בעזה - והניצחון המוחלט על חמאס, שעליו מדבר ראש הממשלה בנימין נתניהו, טרם הושג; רוב כוחות צה"ל הוצאו מהרצועה; החטופים הישראלים שהופקרו ב־7 באוקטובר לא חזרו לבתיהם, והעסקה עם חמאס לא נראית באופק; איראן מאיימת במתקפה; וחיזבאללה ממשיך במלחמת ההתשה בצפון. ולצד זאת - המחאה צוברת תאוצה, והקריאות לממשלה ולעומד בראשה להחזיר את המנדט לבוחר הולכות ומתחזקות.
בדבריה דוחה גמליאל את הטענות על כך שהממשלה שבה היא חברה התנהלה אסטרטגית בצורה שגויה, ומצהירה שהקבינט נחוש להמשיך במלחמה, גם במחיר עימות פומבי עם הממשל של הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן. ״זכותנו להגן על האזרחים שלנו״, אומרת גמליאל, ״אני באמת חושבת שארה"ב היא הידידה הכי יקרה וחשובה של מדינת ישראל, אבל התשובה נעוצה בשאלה: מה ארה"ב הייתה עושה באותו תרחיש בעזה? אין ספק שארה"ב הייתה מתנהלת בצורה הרבה יותר קשוחה מאיתנו. אנחנו נגן על האזרחים שלנו גם אם נישאר לבד במערכה. חמאס יובס, והחטופים יחזרו הביתה. ועד שזה לא יקרה – המלחמה לא תיפסק. אין דרך אחרת״.
גמליאל, חברת ליכוד ותיקה, שכיהנה במגוון תפקידים בכנסת ובממשלה במהלך 25 שנות קריירה, החלה את דרכה הפוליטית כחברת כנסת מטעם הליכוד בשנת 1999, כשהיא בת 24 בלבד. לאורך דרכה מונתה לשרה ארבע פעמים.כשמונתה לשרה לאזרחים ותיקים, הרחיבה את תחומי עיסוקו של המשרד והקימה את המשרד לשוויון חברתי. גמליאל כיהנה כשרה להגנת הסביבה וניהלה מאבקים מול מוקדי הכוח, כיהנה כשרת המודיעין (אישה ראשונה בתפקיד זה) וכחברת הקבינט המדיני־ביטחוני, וכיום מכהנת כשרה לחדשנות, מדע וטכנולוגיה.
"בינתיים ארגון הטרור חמאס ממשיך לבצע פשעי מלחמה בהחזקת אזרחים בשבי, ומפעיל טרור פסיכולוגי אכזרי ולא אנושי. הנה בימים האחרונים נחשפנו לעדויות מזעזעות של חטופות שחזרו משבי חמאס, המוכיחות שוב ושוב את אכזריותו של ארגון הטרור חמאס, את הפשעים נגד האנושות שהוא מבצע ואת הפגיעה בנשים, בילדים ובקשישים. אבל אנחנו נמצאים בעולם מאוד צבוע, שלא נותן את הגיבוי המתבקש, כאשר מצד אחד מציבים כביכול דרישה הומניטרית עבור תושבי הרצועה, ומצד שני לא רואים את הצד ההומניטרי של החטופים. בזמנו אני זו שפעלה לצרף את מדינת ישראל לארגון הנשים של האו"ם, UN Women - והיום אני בזה להם".
"בתחילת המלחמה התראיינתי, אבל התקשורת, כידוע, לא תמיד מציגה את הדברים כהווייתם, במיוחד אם יש להם אג'נדה. כך את מגיעה למקומות אטומים. BBC לא רוצים לשמוע - הם מתחילים מראש בדרישות לדבר על הפגיעה שלנו באוכלוסייה הפלסטינית, ולהעביר להם את המסר של כל נושא החטופים והנסיבות הקיימות היה קשה מאוד. בשלבים הראשונים עוד איכשהו הצלחנו, הייתה התעניינות מסוימת בחטופים, אך מאוחר יותר הכיוון של כל הראיונות היה חד־משמעי".
"כך גם ברשתות החברתיות. צריך לזכור שרשת הטיקטוק זאת חברה סינית, וההשפעה הזרה והאנטישמיות שלהם מסייעות לכל המסרים האנטי־ישראליים. וגם מבחינה כמותית יש פער דרמטי בין הפוטנציאל ליכולות שלנו. אבל אני בהחלט חושבת שצריך לפעול עוד, ליצור עוד קמפיינים מדויקים, לא לוותר".
"אנחנו חייבים להתעדכן, להוביל את המהפכה ב־AI, בסייבר, בטכנולוגיית הקוואנטום, ולהוביל את העולם המדעי והטכנולוגי. החזון שלי הוא שילוב בין העיסוק הביטחוני לטכנולוגי, שחייב להיות בכל תחומי פעילות המשרד. הטכנולוגיה והבינה מלאכותית יסייעו בידי הארגונים החשאיים לעמוד במשימות שלהם".
"החדשנות הישראלית היא נכס לאומי קריטי ומפתח לחוסנה של מדינת ישראל, במיוחד בעתות משבר. שנית, רשות החדשנות השיקה חבילת תוכניות להאצה ולחיזוק ההייטק הישראלי, הרי מדינת ישראל היא מדינה שהכלכלה שלה בנויה על כלכלת הייטק. אחד היעדים שלנו – לעודד ללמוד את מקצועות ההנדסה, הפיזיקה וכד'. נתוני ההשתלבות במקצועות טכנולוגיים בפריפריה עדיין לא מספקים, אבל אני בכל זאת מאמינה בשילוב של כל המגזרים בהייטק. החלום שלי הוא שכל ילד וילדה בישראל שחולמים להמציא את ההמצאה הבאה שתשנה את העולם, יוכלו לעשות זאת ללא הבדל דת, גזע ומין או המעמד הסוציו־אקונומי. לכולם מגיעות הזדמנויות שוות וגישה למדע".
"במקביל, המשרד פועל למצב את מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית וכפעילה בכל הפורומים הבינלאומיים המרכזיים. הבינה המלאכותית היא לא המצאה טכנולוגית אחת, אלא יש להתייחס אליה כמו להמצאת האינטרנט, אשר תשפיע על כל תחומי החיים. מדינת ישראל צריכה להוביל בתחום הזה! ולראשונה נבחרו תשעה פרויקטים שיקבלו מימון וליווי מקצועי להטמעת הטכנולוגיה בשירותים ממשלתיים".
"עם זאת, תמיד יש גם קיצונים שמנסים לקחת את המחאות למקום מסוכן. ובהחלט קיימת הקצנה, הבאה לידי ביטוי, בין היתר, במכתבים שנשלחו לנבחרי ציבור ולבני משפחותיהם, עם איומים אמיתיים לפגיעה פיזית. ובפועל רואים התנהגות ברוטלית כאשר אנשים חוצים את הקווים האדומים. אני מגנה בחריפות ובכל בתוקף כל גילוי של התנהגות אלימה שמטרתה היא פילוג והרס. להשליך לפיד על שוטרים ולפרוץ את מעגל האבטחה סביב בית ראש הממשלה - זה כבר לא בגדר מחאה לגיטימית".
"לצערנו, מדינת ישראל כבר עברה רצח של ראש ממשלה, וצריכים להיות זהירים מאוד בעניין זה. אני סומכת על גופי האבטחה שייתנו את המענה הראוי על מנת לא לפגוע לא במפגינים ולא במחאות, ועם זאת - לדעת לטפל ב'עשבים השוטים' הנמצאים במקומות מסוימים".
"לבסוף, חילופי גוף ממשלתי בתקופה כה רגישה מבחינה ביטחונית עלולים לשדר חוסר יציבות מדינית כלפי חוץ ולפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל וביכולתה להרתיע את אויביה. על כן, לטעמי, כל השיח על הבחירות הוא פסול, ואפילו פוגעני בעיניי – פוגעני ביכולת לנהל את המלחמה בצורה טובה".
"תמיד יצאתי נגד שיח פוגעני, רדוד, שבא ליצור 'שבטיות'. אני חושבת שצריך להסתכל על היפה - ולא על המפלג - שבגיוון. וברגע שנפנים את זה בהנהגה, זה ישליך על כל הציבור. ואני מקווה שלא נצטרך לחטוף עוד גזירות כדי להבין שאנחנו ביחד באותה סירה. דיברתי הרבה עם משפחות החטופים והפצועים, ושמעתי עדויות מצמררות. אף אחד לא בחן אם הם אנשי שלום, אנשי שמאל או ימין – שום דבר לא עניין אותם. גם כל מי שקשור ליהודים, או עובד עם יהודים – מבחינתם הוא פוטנציאל להשמדה. לצערי, לא כולם עוד הפנימו את התובנה הזאת".
"וכדי שלא יחסלו את כולנו ברגע אחד שבו זה יתאפשר, צריכים להיות חזקים מאוד. צריכים מדינה חזקה, יציבות שלטונית, הורדת יוקר המחיה, שינוי תפיסתי־מערכתי. ואני חושבת שהגישה של הליכוד כתנועה לאומית וליברלית צריכה לקבל את חידודה גם בפן הזה, ולאפשר לציבור על כל גווניו להרגיש שייך, להרגיש חלק – ולא 'הם ואנחנו'. ובמשך יותר משנה אני מדברת על זה כל הזמן".