גלעד ארדן: "מה שמתחולל בעולם מתחיל להזכיר את הימים החשוכים של ליל הבדולח"

רגע לפני יום העצמאות המורכב ביותר מאז קום המדינה, השגריר באו"ם גלעד ארדן מביט על המתרחש סביבנו ודואג מאוד. עכשיו הוא יוצא להתקפה חזיתית נגד האו"ם וקורא למעשה לפירוקו

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
גלעד ארדן תוקף את האו"ם | צילום: ללא קרדיט

ואז היו הטבח וזוועת העוטף והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, וגם האנטישמיות והאו"ם, ונשיא ארצות הברית הטריח את עצמו והגיע לישראל כדי לתמוך במדינה השבורה ובמשפחות החטופים. ואף שמערכת היחסים בין שני המנהיגים עדיין לא להיט, הסוגיות היום הן אחרות בתכלית, ושום דבר ממה שעלה באותו ראיון נינוח לא נותר על כנו בעולם שהשתנה ללא הכר וכבר לא ישוב להיות כבעבר.

"אני חושב שזו תחושה שלא רק הישראלים שותפים לה, כל יהודי התפוצות מבינים שהעולם שלפני 7 באוקטובר הוא כבר לא העולם שאחריו", מסכים ארדן בעוגמה. "מה שקרה לנו מאז, חשף את ישראל לא רק לעוצמות של שנאה אלא גם ליכולות טרור וצבא בהיקפים שלא הכרנו. אני שומע מיהודים בעולם שבפעם הראשונה מאז קום המדינה הם באמת חוששים לעתידה של ישראל, וזה לא רק בגלל האיום הצבאי על גבולותינו, אלא בעיקר בגלל השיתוק של המערכות הבינלאומיות".

לא תמיד היה ארדן נחרץ כל כך ביחסו אל האו"ם. עד 7 באוקטובר עסק לא רק בהסברה אינטנסיבית בניסיון להילחם באג'נדה האנטישמית של הארגון החשוב הזה שבשנים האחרונות בגד במוצהר בייעודו, אלא גם בחשיפת היכולות הטכנולוגיות של ישראל ובניסיון להשיג שיתופי פעולה מתגמלים עם מדינות חדשות.

גלעד ארדן באו''ם
גלעד ארדן באו''ם | צילום: דוברות שגריר ישראל באו''ם

"אם פעם היינו עושים אירועים של התפלות מים והגנת הסביבה וקשרים עם מדינות אפריקאיות, אז היום הכל סובב 7 באוקטובר, הניסיונות להשאיר את נושא החטופים על סדר היום ובלימת האנטישמיות והעצומות האנטי־ישראליות להפסקת אש", הוא אומר בצער. "אני לא מזלזל בהגנת הסביבה ושינוי האקלים, ובעצמי הובלתי תוכנית למאבק בהתחממות הגלובלית, אני בעד המון נושאים כלכליים שהאו"ם מעורב בהם, אבל לא בשביל זה הארגון הזה הוקם".

"הוא אמר לו, 'אבל דוד, מדינת ישראל לא יכולה לקום מחר בבוקר ולעשות מה שבא לה, האו"ם יתנגד והרי בלי האו"ם לא הייתה קמה מדינת ישראל'. אז בן־גוריון אמר לו, 'או"ם שמום, ומדינת ישראל לא קמה בזכות החלטת האו"ם אלא בזכות אומץ הלב וההקרבה של מיליוני יהודים לאורך ההיסטוריה'. אני חושב שהוא צדק ושבנושאים כמו ביטחון והישרדותה של ישראל לא צריכים להתייחס למה שהאו"ם אומר, כי האמירות האלה הן הרוב הפוליטי המוטה ששולח גרורות גם דרך הזרועות של האו"ם כמו אונר"א, שנגועות עד השורש בריקבון הטרור".

"דרשנו שאונר"א יסגור את בתי הספר עד שהמנהרות ייהרסו ושיעשו בדיקה מתחת לכל המתקנים, והמזכ"ל אמר שהוא לא יכול כי אין לו תקציב לזה. ולא רק הם. גם סוכנות הסיוע OCHA, שמדווחת על נפגעים ועל הצורך בסיוע הומניטרי, החליטה בגיבוי מזכ"ל האו"ם שלא כוללים את הפיגועים היומיומיים של אבנים ובקבוקי תבערה במזרח ירושלים ויהודה ושומרון בדיווח למועצת הביטחון, כי אין להם מספיק כוח אדם לטפל בזה".

אנטוניו גוטרש מזכ''ל האו''ם
אנטוניו גוטרש מזכ''ל האו''ם | צילום: רויטרס

"אני חושב שעכשיו, יותר מתמיד, הפלסטינים מנסים לתקן דרך האו"ם את ההחלטה שלו מכ"ט בנובמבר להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, ולצערי יש הרבה מדינות שמצביעות בעד הכרה במדינה פלסטינית, כי הן יודעות שזה לא יקרה ושארצות הברית תטיל וטו, אבל בכך הן מחסלות את הסיכוי לפתרון הסכסוך, כי כשהפלסטינים רואים את התמיכה באו"ם, שום מנהיג מטעמם לא יסכים לפשרות".

נתניהו חרבות ברזל
נתניהו חרבות ברזל | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

"בכל פעם שנדרש לגנות, הם מחפשים איך לאזן, אבל מה קשור חופש הביטוי כשאנשים צורחים בגבולות האקדמיה שהם רוצים בהשמדת ישראל? אפשר לראות בבירור איך השיטה של ניצול ערכי המערב והעולם החופשי עובדת נגדנו, ובעיקר נגד יהודים. לכן אני אומר היום בכל מפגש של יהודים, תתעוררו על עצמכם, יש לכם כוח אדיר, תפסיקו לתרום לאוניברסיטאות ובמקום זה תשקיעו את הכסף בחינוך יהודי, כי זה מה שישמור עלינו פה ביחד".

"תשקיעו את הכסף בלתמוך במועמדים שמוכנים לקדם חקיקה שמחייבת אוניברסיטאות לחשוף את מקורות המימון שלהן, כדי שכל הורה ששולח אליהן את ילדיו יידע אם אוניברסיטה שמספרת לו שהיא מחנכת לשוויון מגדרי, מקבלת תרומות ממדינות מוסלמיות שפוגעות בזכויות נשים".

"בכל מקרה, 7 באוקטובר הוא אסון כל כך גדול בחיים ובהיסטוריה של מדינת ישראל, שכל דבר שקרה ביום הזה יהיה צריך להיבדק לעומק כדי ללמוד ולהסיק מסקנות לעתיד. ממקומי בארצות הברית אני לא יכול לדעת בדיוק מה קרה, אבל כמו כל אזרחי ישראל אני כואב את התקלות החמורות שהיו באותו יום, ואני שותף לרצון להבין אחרי שהמלחמה תסתיים מה קרה שם באמת, כדי שסימני השאלה לא יישארו פתוחים וגם כדי שנדע לשפר ולתקן".

משפחות החטופים בארה''ב
משפחות החטופים בארה''ב | צילום: Drew Angerer/Getty images

"חלק מהטיעונים שלנו אז היו שגם אם ניסוג מרצועת עזה, העולם לא ייתן לנו לעשות בעתיד מה שאנחנו רוצים ולא יסיר מאיתנו את האחריות למה שקורה שם. לצערי היום, כשגריר באו"ם, אני חווה את הדרישה הצבועה וחסרת התקדים שאף מדינה מעולם לא נדרשה לה, לספק את הצרכים של אוכלוסיית האויב, כשלמעשה לאויב ניתנה הזדמנות לספק לעצמו מים וחשמל וכל צרכיו, אבל במקום זה הוא בחר להשקיע את המשאבים בטרור".

"הבעיה היא שכדי לרסק את חמאס המלחמה צריכה להימשך, ויש גם את היום שאחרי המלחמה ואת השאיפה שישראל תמשיך לקיים קשרי מסחר וכלכלה עם העולם, ולצערי בנות הברית הכי קרובות שלנו - ארצות הברית, בריטניה וגרמניה - מתנות את התמיכה בנו בזירות הקשורות למלחמה בהכנסת סיוע הומניטרי לעזה. אז כדי לשמור על הלגיטימציה אין לנו ברירה, למרות התסכול, לעשות את זה. אנחנו נאלצים להיות חכמים ולא רק צודקים כדי להמשיך את הלחימה ולהשיג את המטרה הגדולה של ריסוק חמאס, כדי להוכיח לכל האזור שמי שעושה דבר כזה לאזרחי ישראל לא נשאר לא בחיים ולא בשלטון".

"יש לקח אחד שכבר אפשר להפיק מ־7 באוקטובר גם בלי ועדות: כאשר מאפשרים לארגון או רשות לחנך את הדור הצעיר לרצוח אותנו ומלמדים אותו שאין לנו זכות קיום, הדבר הזה בסוף מתפוצץ עלינו. הרי רבים מהמחבלים שהשתתפו בטבח נולדו בעזה אחרי ההתנתקות, הם לא חוו כיבוש ישראלי או התנחלויות בתוך עזה. הם גדלו תחת שלטון חמאס אבל ספגו את האינדוקטרינציה הנאצית שלו בבתי הספר ומימשו אותה ב־7 באוקטובר".

"שום מדינה שפויה לא הייתה מסכימה שאחרי המלחמה יהיה בעזה גורם אחר שגם הוא מחנך לשנאה ולטרור. אפילו הנשיא ביידן קיבל את העיקרון של רשות מתחדשת לגבי הרשות הפלסטינית. לא כזו שמשלמת למחבלים וקוראת לכיכרות על שם רוצחי ילדים. כשאבו מאזן וחבריו להנהגה לא מגנים אפילו פעם אחת את 7 באוקטובר, וכשהשגריר הפלסטיני באו"ם קורא לחמאס אחים שלי, אנחנו צריכים להבין את המשמעויות ולעמוד על העקרונות שלנו גם מול עצמנו וגם מול העולם".

ג'ו ביידן
ג'ו ביידן | צילום: Nic Antaya.GettyImages

כך למשל, כשנשיא איראן איברהים ראיסי הכחיש את השואה בנאומו בעצרת האו"ם הכללית והטיל ספק בקיומה, עזב ארדן את אולם דיוני העצרת במחאה, כשהוא מותיר על שולחן ישראל את תמונת הסבתות שלו, ניצולות שואה ששרדו את אושוויץ ואיבדו את בני משפחתן. במקרה אחר, כשמועצת הביטחון התעקשה לכנס דיון בסוגיה הפלסטינית ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, הדליק השגריר נר זיכרון והקריא את שמותיהם של הנרצחים והנופלים.

במקרה נוסף, באמצע נאומו במועצת הביטחון, עמד דקת דומייה לזכר קורבנות הטרור הפלסטיני כשהוא מחזיק את תמונתם של האחים פלאי ז"ל, שנרצחו בפיגוע דריסה. פעם הבריח למועצת הביטחון סלע במטרה להדגים את טרור זריקת האבנים ובקבוקי התבערה, ובפעם אחרת השיק תערוכה באו"ם שעוסקת ב"נכבה של היהודים" שגורשו ממדינות ערב ואיראן, כתגובה להחלטה על קיום אירוע לציון יום הנכבה הפלסטיני.

מאז 7 באוקטובר הוא עובד אפילו קשה יותר. כך למשל ארגן אירוע הקרנה של סרט הזוועות לכל שגרירי האו"ם והביא את מסעב בן חסן, בנו של בכיר חמאס, המכונה "הנסיך הירוק", לספר להם מהו הארגון ומהם עקרונותיו. "מאז הוא קיבל עשרות הזמנות להרצאות בכל רחבי ארצות הברית", אומר ארדן. והיה גם מעשה חשיפת הטלפון של משרדי חמאס ולשכת סנוואר במהלך אחד מדיוני העצרת. "כולם דיברו על הפסקת אש, אז הרמתי את הטלפון והצגתי את המספרים כדי להראות להם איפה הכתובת ולמי צריך לפנות בנושא".

בפעם אחרת ענד טלאי צהוב עם הכיתוב "לעולם לא", וביום ההולדת של כפיר ביבס הפעוט הביא אל הדוכן עוגת יום הולדת. ארדן גם ארגן כנס נשים בנושא פשעי המין של חמאס כדי ללחוץ על האו"ם להכיר בהם, וכמה וכמה פעמים הציג באמצעות האייפד שלו יירוטים של ישראל מעל הר הבית וכיפת הסלע כדי להוכיח שחמאס ואיראן הם אלו שמנסים לפגוע במקומות הקדושים לאסלאם ומי בפועל מגן עליהם מפניהם.

גלעד ארדן באו''ם
גלעד ארדן באו''ם | צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א'

בעוד ארבעה חודשים הוא יסיים את תפקידו הדיפלומטי. "מה לא עברנו מאז שהגענו לפה", הוא מחייך. "הגענו בשיא הקורונה, וכשהייתי שגריר בוושינגטון התחלף נשיא ונחתמו הסכמי אברהם והיה מבצע שומר החומות, שבו פעלתי בשתי הזירות על הלגיטימציה במערכה, וגם הממשלה בישראל התחלפה ועבדתי כשנה תחת בנט ולפיד באו"ם. המעבר לכאן לא היה קל, ולכן מעסיקה אותי המחשבה על השיבה לארץ, ההסתגלות, המשפחה, החינוך, החברים של הילדים וכל הדברים שצריך לטפל בהם".

תגיות:
גלעד ארדן
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף