"טקס המשואות יפתח בפרק הזיכרון. בפעם הראשונה הוא יצא מההר ויכלול 12 אבוקות זיכרון במוקדים שבהם התרחשה התקפת הטרור האכזרית. בערים, בעיירות, בקיבוצים, במושבים ובמוקדי המסיבות. הטקס ייתן ביטוי מקום מכובד לזיכרון ולכאב של המשפחות שספגו אבדות כבדות ב-7 באוקטובר. בנוסף, הנחתי לבטל את הזיקוקים. הטקס יהיה שונה ומותאם למצב הרוח הלאומי, של מכאוב עמוק וציפייה לחטופים שלנו לצד הערכה וכבוד לגבורה הישראלית, שהתגלתה במלוא עוצמתה בעת הזאת".
"החלטתי לראשונה להוציא הזיכרון מההר ולקיים הדלקת 12 אבוקות זיכרון, משום שהשנה הזו היא שנה שונה והטקס נערך בצל המלחמה ואירועי ה-7 לאוקטובר, ועדיין יש 132 חטופים בשבי החמאס. לכן חשבתי שנכון יהיה לשנות את מתכונת הטקס", שיתפה על ההחלטה.
על בחירת המשיאים, שגם היא הייתה שנויה במחלוקת, שיתפה: "השנה יותר מתמיד הייתה זאת משימה כמעט בלתי אפשרית לבחור במשיאים. הומלצו מעל ששת אלפים ומאה סיפורים של גיבורים וגיבורות שכולם ראויים, יש כל כך הרבה ראויות וראויים שניתן היה לתת להם את הכבוד, שתיים עשרה המשואות יודלקו בקבוצות של גיבורות וגיבורים. לכל אחת ואחד ממשיאי המשואות סיפור מעורר השראה. כלל הסיפורים יחד בכל קבוצה מייצגים מכנה משותף וביחד הם מביאים את הפנים המגוונות של העוצמה והגבורה בחברה הישראלית והעם היהודי".
הביקורת על מהלך הטקס
רגב הסבירה כי הטקס משלב, "כמו בכל שנה", לדבריה - את הפנים השונות והמגוון של החברה הישראלית. היא שיתפה כי לאורך הטקס משולבים זמרים וותיקים וזמרים צעירים מכל גווני הקשת המוזיקלית: "הם מופיעים ושרים יחד עם הקהילות השונות, עם ילדי המפונים, עם המילואימניקים, עם משפחות נרצחי הנובה ועוד".
"רביב כנר, לוחם ביחידת אגוז שגם התמודד עם הלם קרב בעקבות שירותו הצבאי, התגייס עם פרוץ המלחמה למילואים ושירת בגבול הצפון ובעזה. רביב מייצג את האמנים הרבים שמשרתים במילואים כלוחמים וכתומכי לחימה, ונותנים השראה לכולנו, ואת אלפי המתמודדים בכל יום עם מחירה הנפשי של המלחמה".
"חיים אוליאל, בן שדרות, יוצר מוסיקה בעיר הדרומית כבר שנים רבות. יחד עם בני עירו הוא מתמודד כבר שנים עם אתגרי החיים בעיר תחת האיום התמידי מעזה. בשבעה באוקטובר הוא פונה מהעיר ולאחרונה שב אליה, מתוך החלטה נחושה להתמודד ולצמוח גם מתוך השבר הגדול. הוא מייצג את יוצרי התרבות ביישובי הנגב המערבי, שממשיכים ליצור למרות הכול".
"הטקס השנה משקף את התחושה של כולנו, אנחנו לא חוגגים כבכל שנה, אנחנו מציינים, אנחנו מצדיעים לגיבורים שלנו, מרימים את הדגל. ולכן החלטתי שאופי הטקס השנה יהיה מותאם לתקופה ולאווירה הציבורית. הוא מביא לידי ביטוי גם את הגבורה הישראלית והתקווה ויתייחס גם לשכול, לחטופים, למילואימניקים ולצפונים וייתן ביטוי למציאות שבה אנחנו נמצאים".
"קיימתי עשרות פגישות עם נציגות של משפחות החטופים, משפחות חללים, משפחות שבים, משפחות מקהילת המסיבות ומשפחות מפונים. הנחיתי את ההפקה לנהוג ברגישות מוגברת ולקיים שיתוף פעולה עם הנציגים של כל מי שספג אבדות כבדות בשבעה באוקטובר ובמלחמה שאנו בעיצומה. מטרתנו לקיים טקס, שיכבד את המכאוב הענק שלנו, את הציפיה והפעולה להשבת החטופים ואת הגבורה של היחידים והקהילות בעת הקשה הזאת".
"אנחנו עדיין בצל מלחמה, היו מכלול ומגוון השיקולים, עמד לעיניי קודם כל ההבטחה שיתקיים שידור, זה ה-אירוע הממלכתי של מדינת ישראל ואין שני לו, היה חשוב לנו להבטיח את השידור. בדיונים כן דובר על ירי סביר ומכוון במהלך הטקס. אנחנו עדיין בצל המלחמה וכל עוד יכולה להתקיים סיטואציה של זירות כאלה ואחרות ולשים את הטקס בסיכון. ולכן השנה מתוך האחריות והסמכות שלי לא לקחתי אחריות שלא יהיה טקס ולתת פרס לטרור. במגוון ניהול הסיכונים מול גורמי המקצוע".
על התערבות רה"מ בהחלטות לגביי אופן קיום הטקס, ציינה רגב כי "ראש הממשלה עסוק בניהול המלחמה, בניהול המערכת המדינית וזו ההזדמנות לחזק אותו על החלטות שהוא מקבל. מרגע שמוניתי לשרה הממונה על הטקס וקיבלתי את סמכות הממשלה להתאימו למציאות הנוכחית, פעלתי באופן עצמאי וללא התערבות של אף גורם כולל רה"מ".
עוד הסבירה: "כמו בכל שנה, גם השנה יהיה סרטון ברכה קצר של רה"מ".
"תפארת מדינת ישראל זה הגיבורים של העוטף, זה האזרחים שירדו לעוטף, זה כל הגיבורים שבחצי שנה האחרונה תרמו ועשו, זה הבן שלך החייל, השכן, האבא והדודה. אנחנו מדינה. לתפארת מדינת ישראל זאת לא ממשלת ישראל, זה כל אחד ואחת מאתנו".