הוא המשיך ופירט מדוע החוק לא הגיוני: "איפה שאין רב צריך למנות רב, זה בסדר, אבל הרשויות צריכות לבחור. לא יבחר איזה מישהו שמנותק שיושב בירושלים איזה רב שגר בבני ברק והוא יבוא לקבל משכורת מתושבי הערים בצפון והדרום כשהוא בכלל לא רלוונטי".
על בעייתיות הייצוג שהחוק מציע, אמר: "מבחינת ההרכב החוק היום קובע ש-40% מהרכב הבוחר הן נשים, והם רוצים להקטין את זה ל-33%. בכל מדינה מתוקנת היו בכלל מעלים את זה ל-50%, זה היחס האמיתי של הנשים בתוך הרשויות. כל העובדה שהגוף הבוחר הוא 50% מועצת העיר ועוד 50% נציגי הציבור אפשר להכניס פנימה את כולם, את הרפורמים והקונסרבטיבים, הרי ברור לכולם שאם יתנו למשרד הדתות לקבל את ההחלטה אז ברור שתהיה פה הפליה".
הוא הביע את דעתו על הקדמת הבחירות ועל הסיבות הפוליטיות בגינן החוק מקודם כרגע, להבנתו: "יכול להיות שהגענו לשלב שבו כל הסקטורים והמפלגות הקטנות מושכות למטה בחוק הגיוס וחוק הרבנים וצריך לחזור חזרה לעם ולקבל חזרה את האמון ולהקים סוף סוף ממשלת אחדות-חירום לאומית גדולה ציונית ורחבה שתטפל בדברים הלאומיים האמיתיים ולא תתעסק בסקטורים הקטנים".
"כאשר מסתכלים על השנה וחצי האחרונות, הממשלה הזאת לא עושה את ייעודה האמיתי, לטפל במצוקה הכלכלית והחברתית. הלוואי והם היו נחושים ככה לגבי להשלים את המשימה ובצפון. ולכן כל הדברים האלה ביחד אם לא יודעים להסדיר אותם צריך לחזור חזרה לציבור ולבקש את אמונו מחדש".
בהקשר למלחמה ולעיסוק בחוק כעת, אמר: "התושבים בלאו הכי נמצאים אולי בתקופה המאתגרת ביותר אני חושב שבעת הזו שאנחנו במלחמה, היה רצוי להעיף את החוק משולחן הדיונים ולא לדון בו כי זה לא הדבר המרכזי. באשר לרשויות שאין להם רב אני חושב שמקום שיש בו אוכלוסייה דתית מגיע להם שיהיה איש הלכה שיפסוק להם אבל בין זה לבין להפוך את זה למעל ג'ובים ועסקנות המרחק הוא גדול מדי. מרבית חברי הכנסת מתנגדים לחלוטין לדבר הזה".
על חוק הגיוס והשוויון בנטל, אמר: "בסופו של דבר אם לא יהיה פה צבא חזק גדול ומשמעותי לא תהיה מדינת ישראל. אם מישהו חושב שהמדינה יכולה להתקיים רק על ידי תפילות ובלי צבא הוא טועה טעות מרה. בני ישיבות ההסדר לומדים ומשרתים ותורמים ואין שום סיבה שבעולם שכל מי שמגיע לגיל 18 לא יתגייס וייטול חלק מהנטל - אם רוצים מאתינו שוויון, השוויון הוא דו צדדי".
לא רק חוק הרבנים - גם קריית שמונה ומטולה מסתבכות
נזכיר, כי זה מגיע בהמשך לדרישה של המשרד לשירותי דת ממטולה ומקריית שמונה כחצי מיליון וכמיליון וחצי שקלים בהתאמה על "השתתפות הממשלה בהוצאות תקציב המועצה הדתית", כך פורסם בחדשות 12.
עוד הדגישו במכתב כי "אין אפשרות לערער על אחוזי ההשתתפות אלא רק על סכום ההשתתפות", והמשיכו: "משמעות העניין היא שאם הערעור יתקבל, ותקציב המועצה הדתית יופחת, הרי שגם סכום ההשתתפות של המשרד יופחת בהתאם לאחוזי ההשתתפות שנקבעו. אמות המידה להחלטה בבקשות להפחתה בתקציב נקבעו במסגרת החלטת ממשלה".
"לתשומת ליבך, אם השרים יאשרו את הבקשה להפחתת סכום ההשתתפות כפי שהוגשה או בשינויים שימצאו לנכון, הודעה על סכום ההשתתפות החודשי המופחת תפורסם ברשומות", נכתב בהמשך. "עד אז מחויבת הרשות להמשיך ולהעביר את סכום ההשתתפות החודשי המקורי שנקבע לה".
בתגובה לדיווח, משרד הדתות מסר: "התקציב נקבע בחוק לכל הארץ בבת אחת, ואנחנו מבינים את המורכבות והמקרה המיוחד ומנסים למצוא פתרון".
התרעות פיקוד העורף