לטענתו, "ארה"ב חוששת, כי אם לא תושג בקרוב עסקה חדשה, גוברים הסיכויים להידרדרות בצפון למלחמה בין ישראל לחיזבאללה, שעלולה להוביל להתלקחות אזורית רחבה, במעורבות ישירה של איראן ושלוחייה במרחב. זאת לצד המחויבות האישית והמוסרית העמוקה של הנשיא ביידן להחזרת החטופים והחטופות".
מהצד האחר, הוא מסביר, הממשל מעריך כי עסקה היא למעשה המפתח ליצירת מציאות אזורית אחרת: "בראש ובראשונה, היא תוביל להפסקת אש ממושכת בעזה, ויתכן גם להפסקת המלחמה, לפחות בחודשים הקרובים. התפתחות זו תסלול את הדרך להסדרה מול חיזבאללה, בשל הזיקה הישירה שנסראללה יצר בין הזירות וההבנה כי כל עוד נמשכת הלחימה בעזה, הוא ימשיך בירי לעבר ישראל. הפסקת אש בשתי הזירות תייצר את התנאים לקדם את תוכניתו הגדולה של הנשיא ביידן שבמרכזה נורמליזציה בין ישראל לסעודיה".
להערכת ד"ר הר-צבי, "למרות הניסיון האמריקאי, ישנם סימני שאלה גדולים האם סינוואר יסכים דווקא הפעם להתקדם לעסקה. זאת, כל עוד אין הצהרה מפורשת על סיום המלחמה. סביר כי בראייתו, במציאות הנוכחית, כל עוד אין חלופה שלטונית בעזה וגם אין כזו באופק, כל עוד ישראל ממשיכה להצהיר על המטרה למוטט את היכולות השלטוניות והצבאיות של חמאס, כל עוד נמשך הלחץ הבינלאומי על ישראל וגוברים הסיכויים למלחמה רחבה בצפון - הוא אינו מרגיש תחת לחץ לביצוע עסקה ודומה כי לתפיסתו ממד הזמן משחק דווקא לטובתו".
לטענתו, "ישראל חייבת לפעול לייצר אלטרנטיבה שלטונית לחמאס, שתשלים את ההישגים הצבאיים. הדרך המרכזית לכך היא באמצעות יצירת כוח שלטוני חדש, שיישען על כוחות פלסטינים מקומיים שיזכו לתמיכה ולסיוע מצד ארה"ב, מדינות אירופה ומדינות ערב המתונות, ובראשן המפרציות, מצרים וירדן". לדבריו, "הסכנה היא כי ללא יצירת חלופה, ההישגים הצבאיים המרשימים עלולים להישחק בהדרגה, ובודאי לא תיווצר המסה הקריטית שתשכנע את סינוואר להסכים לעסקה חדשה".
לבסוף, הדגיש כי "ישראל חייבת לעשות כל מאמץ כדי להחזיר את החטופים והחטופות הביתה בהקדם. זו חובה מוסרית ולאומית, אחרת הדבר יהיה לכתם שחור שלא יימחק לעולם. ברור כי הדרך בה הממשלה פעלה מאז העסקה האחרונה לא מצליחה לממש את המטרה, ולכן ראש הממשלה נתניהו חייב לשנות גישה ולאמץ מדיניות אחרת, גם במחירים כואבים. אין באמת ברירה אחרת. החזרתם היא צו השעה הלאומי, המוסרי וההומניטארי".