בפתח הראיון אמר: "הסכנה הכי גדולה שזה שלוקחים אותך למסלול של משא ומתן שלא ייצא ממנו כלום. זו תפיסה מאוד סדורה וברורה, זה לא מדע טילים. אינני חלק ממשא ומתן בנושא חטופים, ואני חושב שכל העיסוק בפומבי בסוגיה רק מזיק לחטופים, מסכן ופוגע, ולכן אני לא עושה את זה. אני חושב שכל המטרה של חמאס ואויבינו לעסוק בעסקה זה לייצר שחיקה. כל השיח של העסקאות רק פוגע בהישגים האדירים, כולל ההישגים לשחרור החטופים שהחיילים שלנו עושים".
"בכנסת ובממשלה ניצחה ממשלת ימין מלא מלא, אבל מפלגת בג"ץ והפרקליטות שולטת בהמון דברים בעייתיים", המשיך. "לאף אחד אין אחריות ויכולת להשפיע, האם לזמן לחקירה אדם שהרג מחבל נוחבה ב-7 באוקטובר. זה לא בסמכות של אף אחד בממשלה, לא של שר המשפטים ולא של ראש הממשלה".
"השאלה היא אם אתה נכנע מרצון או מנהל מאבק מעתירה לעתירה. בוודאי שיש חלק באירוע הזה, משמעותי, שנובע מלחצים בינלאומיים של ניהול המלחמה. לי יש בעיה עם האופן שבו נכנס הסיוע ההומניטרי לעזה, ואני מבקר את נתניהו על זה, ואני רוצה שנתניהו יגיד לי ולציבור את השיקולים. דעתי תהיה נוחה או לא נוחה, ואני אחליט אם אני מקבל את התשובה שלו או לא. זה מה שאני רוצה כנבחר ציבור. בשנייה שבית המשפט נכנס לאירוע, אני לא יכול לדרוש שום דבר. אם אני מחליט להוציא צו, השופט עמית שיושב עם ארגוני הטרור יגיד לי 'תכניס'", הוסיף.
לאחר מכן אמר: "גם אחרי כל ההפגנות, האיומים בסרבנות, וליל גלנט, חוק היסוד בעניין עליית הסבירות עבר בכנסת. עילת הסבירות הייתה אחד מהכלים המרכזיים באמצעותה בג"ץ התערב בהחלטות שלטוניות. כשהחלה המלחמה, קיבלנו החלטה שאני חושב שהיא נכונה, שבזמן המלחמה לא נמשיך לקדם את הרפורמה".
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל קדוש, 103fm