"לא יכול להיות שבאותה נשימה מאריכים את שירות המילואים וחיילי חובה ממשיכים את השירות אוטומטית ושר הביטחון אומר שחייבים אותם, ולהגיד אני מסתפק בזה. זה אירוע גדול שמחייב את הצבא להיערכות. זה מעט מדי", אמרה בפתח השיחה.
"הייתי כמעט 34 שנה בצבא וכל החיים עסקתי במשאבי אנוש", המשיכה ברביבאי. "הצבא יכול להתארגן מהר מאוד. אין ברירה, אתה לא מדבר עם החרדים, אתה מדבר עם המשרתים. האם אנחנו מדינה יהודית דמוקרטית שהחוק חל באופן שווה על כולם?".
לדבריה, "בשביל זה יש מדינה שמושלת ביכולת שלה להחיל את החוק על כל אזרח, והיועצת המשפטית לממשלה מתרגמת את החלטת בג"ץ ואומרת שהחוק חל על כולם, הוא מחויב לזה".
בהמשך אמרה האלופה במיל': "יש פה שאלה גדולה: האם נכון ללכת למסגרות מגוונת בכל הצבא, או ללכת על מסגרות הומוגניות? מכיוון שמדובר בצורך גדול מאוד, עכשיו לאור הכמות שמסתמנת צריך מסגרת הומוגנית. שיקימו חטיבה חרדית".
"להבנתי כראש אכ"א, אני לא יכולה לתרגם את זה אחרת", הסבירה. "הסיפור הלך והסתבך, כי מה-400 שבן גוריון קבע, אנחנו מדברים היום על 63,000 איש שנמצאים ברשומות של צה"ל. מי ישמור על המדינה הזאת כשהאתגר הוא מקרוב ומרחוק בו זמנית? לא לגיטימי שהצבא לא יוציא צווים לכולם. ממשלת ישראל - הפוליטיקאים בה לא מבינים איפה הדרמה בהקשר הביטחוני, אבל צה"ל לא יכול להיגרר, ולהסתפק במעט כדי לא להתאמץ".
לדבריה, "חוק הגיוס חייב להיות מאוזן יותר. ההקשר הכלכלי של היכולת להשתלב בשוק העבודה. מערכת שמתגמלת את מי שלומד ועובד. צריך לשנות את ברירת המחדל: פטור על ידי מכסה לעילויים, אבל כל המשוואה הזאת שיש מי שלומד שנתיים בישיבה, או הגיע והיה רשום, או לא הגיע בכלל, והוא לא מתגייס לצה"ל. זה לא מקובל".
"צה"ל צריך לבוא עם גישה מרחיבה. ואם לא, שידבר על המשרתים היום ושישאל את עצמו מה קורה פה. צבא העם מתחיל ונגמר בלגיטימיות של העם. ואם היא תישחק אוי ואבוי לנו", הוסיפה ברביבאי.
התרעות פיקוד העורף