בתחילה כתב: "אין לי אלא לתמוה על עמדתך כפי שהוצגה בחוות דעתך שבסימוכין אשר משום מה התעלמה לחלוטין משלל הטיעונים המשפטיים שהועלו בפגישות ובשיחות שקדמו לחוות דעתך זו. עד כי נדמה כי חוות דעתך נכתבה ונחתמה עוד בטרם נשמעה עמדתי, במנותק ממכלול הטיעונים המשפטיים המבוססים שהושמעו על ידי ועל ידי צוות לשכתי".
שר העבודה בן צור תמה על התנהלותה של היועצת המשפטית לממשלה ושאל: "היכן האחריות לכלכלה, היכן האחריות למשק? איזה הגיון יש לפגוע פגיעה אנושה במשק, בנשים ובילדים אך בגין דתם ואמונתם?". גורמים המעורים בפרטים אמרו כי "המכתב זה הוא נוקאאוט. עם נימוקים משפטיים שהיא מאוד תתקשה לענות עליו. הדרך שלנו היא לפעול משפטית תוך שמירה על כבודה. להביא אותה לקצה שלא ישארו לה תשובות. עברנו ממגננה למתקפה".
לדבריה: "בתמצית, עמדתנו המשפטית – על דעת היועצת המשפטית לממשלה – היא כי במצב החוקי הקיים, בהתאם לפסק הדין ונוכח פקיעת פרק ג',1 המדינה אינה מוסמכת עוד לעודד באמצעות מימון ממשלתי לפי מבחני מעונות היום, לימודים תורניים של מלש"בים. כלומר, היעדר הסמכות אינו מאפשר עוד מימון המבוסס על כך שאחד מבני המשפחה לומד במוסד תורני בזמן שהוא מיועד לשירות ביטחון".
גורמים המעורים בפרטים ציינו כי דרך הפעולה היא משפטית ולהותיר את היועצת המשפטית לממשלה ללא תשובות. "עברנו ממגנה להתקפה", מדגישים.