לטענת סער "הצעתו של שר המשפטים למינוי השופט אלרון כנשיא בית המשפט העליון לשנה אינה נכונה כשלעצמה. באופן אישי מעולם לא חשבתי שמוצדק לסטות מהכלל הלא כתוב של ה'סניוריטי'. הוא מונע פוליטיזציה של בית המשפט העליון. חוסר התלות של שופטי בית המשפט העליון מרגע שמונו - הוא דבר חשוב ביותר. אם השופטים יהיו בתחרות מתמדת ביניהם על משרת הנשיא תוך פזילה מתמדת למי שמצוי באותה עת בשלטון - הדבר עלול להשפיע גם על פסיקתם".
"בנוסף לכך, אין הגיון בחלוקת משרת נשיא בית המשפט העליון לפרוסות דקות. השופט פוגלמן מכהן כנשיא בפועל כשנה - רק בעקבות אי מינויו של השופט עמית לנשיא. ההצעה לבחור עתה בשופט אלרון לשנה אחת בלבד כנשיא אינה נכונה גם בלי קשר לסוגית ה'סניוריטי'. מבחינה מערכתית נדרש רצף יותר משמעותי של זמן למלא תפקיד חשוב ומרכזי זה. זה מזכיר לי את הפתרון העקום של 'ממשלת החילופים' שנולד כאילוץ פוליטי".
כאמור סער דווקא תומך בהצעה של לוין בהסכם בחירת השופטים החדשים: "מסגרת הצעת השר לוין סבירה בעיני. לא היה קורה שום אסון אם אחד משלושת השופטים החדשים היה אוחז בהשקפת עולם משפטית הקרובה לזו של השר. אין צורך להסכים עם השקפותיו של כל מועמד שנבחר ויש לבחון את הדברים בראיה כוללת. הגיוון בבית המשפט העליון חשוב ושופט אחד מתוך 15 אינו אמור ואינו יכול להטות את הכף. בעניין זה נוקשות יתר וחיזוק דימוי 'המועדון הסגור' אינם משקפים את טובתה האמיתית של מערכת המשפט".
התרעות פיקוד העורף