"בוקר נוראי, בוקר זוועתי, בוקר שלא היה צריך לקום אליו, זה לא היה צריך לקרות, אני קרועה, אני לא יכולה להסביר לכם כמה אני קרועה וזועמת, זה פשוט לא היה צריך לקרות", אמרה. "חייבים להבין מה קורה פה. חיי אדם נעשו זולים. אולי היד על ההדק הייתה של מחבלי חמאס, אבל מי שרוצח אותם זה הממשלה ורה"מ שלא מצילים חיים, במודע לא מצילים אותם. מה יותר חשוב? חיי אדם או ציר פילדלפי? רה"מ עבר מהתואר של מר הפקרה לתואר של מר מוות. הכל על השולחן, מערכת הביטחון התריעה על הסכנות, התרעתי על זה עוד לפני שאיתי נרצח. זה מצב שאף אחד פה לא יכול להסכים שימשיך".
עוד אמרה: "אנחנו צריכים להראות בגוף וברגליים שלנו, בנוכחות שלנו, שאכפת לנו מחיי אדם. אני קוראת לכל ראשי המשק. מה קורה לכם? חיי אדם לא שווים כלום? אז מה נשאר פה? מה יש לנו כבר? תעצרו את המשק, אין יותר קווים אדומים".
"אנחנו יודעים את האמת", הוסיפה. "כשמערכת הביטחון אומרת לנו מה צריך לעשות וכולם נעמדים מול ראש הממשלה ומתריעים שיש דרך אחת להציל חיים ולהגיע להסדרה אזורית, ויש דרך אחרת שאנחנו עמוק בתוך התהום - אנחנו יודעים שתמיד כשאנחנו חושבים שהגענו נמוך יש נמוך יותר. אנחנו צריכים להבין, ראש הממשלה שוב ושוב בוחר לטרפד כל עסקה שהייתה. כל פעם להוסיף עיזים. כל מערכת הביטחון צריכה ללכת הביתה, אבל לא יכול להיות שכרגע נאפשר לרה"מ להישאר כשרגע הוא פשוט פושע בעם שלו יחד עם הממשלה שלו".
מה אתם רוצים? עוד לחץ צבאי? הלחץ הצבאי הורג אותם", הצהירה. "מה עוד? קיבלנו מתנה מביידן, עסקה שיכולה לייצר הסדרה אזורית, אבל ברור לנו שהכל כאן אינטרסים פוליטיים. תמיד סמוטריץ' ובן גביר יגידו ככה, ראש הממשלה, מר הפקרה, יגיד ככה. אזרחי ישראל, תקשיבו לאמת הפנימית שלכם, כששר הביטחון אומר די, צריך להוציא אותם - צריך להקשיב לו, ואחר כך שילך הביתה. חייבים להציל את מי שאפשר. חיי אדם הפכו להיות כל כך זולים. איך אפשר לחיות במקום כזה?"
בסיכום השיחה, אמרה: "מתוך השישה האלה היו לפחות 2 נשים שהיו יכולות לצאת בפעימה השמינית אם היא הייתה מתרחשת: כרמל, בת הקיבוץ שלי. זה זוועה, כולם היו בחיים, היה אפשר להציל אותם. חלקם היו יכולים לצאת בפעימה הומניטרית אם היא הייתה. אל תתנו לטענות השקריות מקום, זו אחריות של כולנו כאזרחים לפעול כדי להציל את החיים שעוד אפשר".
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל קדוש, 103fm
התרעות פיקוד העורף