"הם אפילו לא שמחים מה'חופש' הזה, ומאוד רוצים להתחיל את השנה כבר", אומרת הדס, "זה באמת נורא פגע בהם ברמה הלימודית, אבל גם מבחינת הוודאות שיש להם. השביתה הזו משאירה את הילדים בלי מסגרת, הם לא יכולים לחפש עבודה או להתחיל ללמוד לפסיכומטרי כי אין להם מושג מתי תתחיל השנה. מה גם שסביר שהפעם הבגרויות שלהם שוב יידחו, והפעם יהיו צמודות לגיוס לצבא. זה פשוט דור שהולך לאיבוד".
"בגלל שאנחנו ההורים כן חזרנו לעבודה, הם נמצאים לא מעט שעות בבית לבד", מסבירה. "מטבע הדברים, הם עם הטלפונים שלהם - חשופים להרבה תכנים שיכולים לעשות להם רע, ולא יהיה להם את מי לשתף בכך בגובה העיניים. אין להם אפילו את המסגרת של לבוא לבית הספר, לשתף מה עובר עליהם בשיעור חינוך, לדבר על המצב. הם פשוט סופגים את כל הלחץ והרע מהתקופה הזו בתוך עצמם".
בקל פונה במסר לשר האוצר ולרן ארז ואומרת: "תחשבו על הילדים. חבל לנו מאוד שהמאבק הצודק של המורים בנוגע לתנאי השכר שלהם מתנהל, בסופו של דבר, על גבם. הם מוחזקים כבני ערובה במאבק הזה בלא עוול בכפם, ובלי יכולת להשפיע על כך. אני רוצה שייזכרו שהדור הזה, הילדים שלי, לא חוו חוויית בית ספר אמיתית, ולא יודעים אפילו מה זה טיול שנתי, לא יצאו למסע לפולין. הפגיעה הזאת תשפיע עליהם גם בטווח הארוך - בחיים הבוגרים שלהם".
בלב המחלוקת, נזכיר, נמצאת הדרישה של שר האוצר סמוטריץ' להעסיק 6% מהמורים בכל בית ספר במתכונת של חוזה אישי – גם ללא תעודת הוראה, בטענה שכך יוכלו להרוויח יותר וגם לפטרם יותר בקלות. כך ניתן יהיה "להזרים דם חדש למערכת", כפי שאומרים באוצר. בארגון כמובן מתנגדים לכך ואומרים כי הדבר יוריד את רמת המורים, יוביל לזילות המקצוע ויפרק את ההתאגדות שלהם.