"אתה שואל אם בסופו שלח דבר יוחלף שר הביטחון? יכול להניח שברמת ההחלטה יש גמירות דעת לסיים את התהליך הזה", אמר. לדבריו, "בעיניי הוא הגיע למסקנה מאוחר מדי. נכון היה שרה"מ היה קורא לשר הביטחון ויישב איתו לשיחת 'דרכנו לאן': 'לא כי אני מעניש אותך, ולא כי אני צריך את המקום כדי להכניס את סער ולא כי אני לא אוהב אותך, אלא בוא נשב ונחשוב ביחד מה נכון למדינה'. בלי גרירת רגליים. לצערי גרירת רגליים מתקבעת בקרב הממשלה הנוכחית לא בפעם היחידה במקרה הזה", הוסיף.
עוד הוסיף באותו הקשר כי "כל מה שגדעון סער לא אמר על רה"מ זה הרבה פחות מאשר אמר שמעון פרס על רבין, והרבה יותר ממה שאמר יוסי שריד על שולמית אלוני, לא מדובר פה על שיא חדש".
הוא הבהיר: "יש מתיחות בין הצדדים לא כתוצאה מחוסר הערכה מקצועית. מנהיגנו לאורך השנים התבטאו אחד נגד השני, ועדיין הצליחו לעבוד יחד. צריך לשים הכל בצד יש לנו מדינה לנהל".
על הגדרת חזרת תושבי הצפון כמטרה ממטרות המלחמה אמר: "כמו שאתה יודע נושא הצפון קרוב מאוד לליבי. רוצה לקוות הפעם באופטימיות זהירה שסיבת הוצאת ההודעה באופן מעורפל שמורה מתוך מניעים טקטיים בסיסיים של הממשלה רצון שמור על עמימות לפני פעולה". "בכל מקרה אני אומר שפעולה חייבת להיות. זו עמדתי וגישתי", הדגיש.
לשאלה האם אנחנו יכולים לקבל את ההחלטה לצאת לפעולה על דעת עצמנו ענה, "אני מניח שברמת האינטרסים ביון המדינות ארה"ב לא תוכל להמשיך להפקיר את ישראל אל מול האיום בצפון, איום שהחל הרבה קודם לטבח, שבא לידי ביטוי החל מהטבח. גם ארה"ב מבינה, מעבר לאינטרסים ביננו לבינם- עדיף ונכון יהיה להם לא לעצור לנו את אספקת התחמושת המיקרו-טקטית והמדויקת ביותר, אם לא מדינת ישראל תצטרך להגן על עצמה בכל כלי שעומד לרשותה".