לוח הזמנים הפוליטי שהתנגש באופן בלתי צפוי עם ההתחממות שיא בגזרה הלבנונית, מלמד שככל הנראה לא היה לראש הממשלה נתניהו כוונה דווקא השבוע להביא את הלחימה מול חיזבאללה לנקודת הכרעה. הכוונה הייתה להחליף שר ביטחון, להגדיל את הקואליציה ולטוס לעצרת האו"ם בניו יורק מחוזק מאי פעם.
כמה נזק גדעון סער צבר במהלך הדרמטי בשבוע החולף עוד קשה למדוד אבל ברור שגם אם לא ייכנס בסופו של דבר לממשלה - הוא כבר לא יהיה חלק אינטגרלי באופוזיציה. שם הוא כבר 'שרף' את עצמו.
ונקודה אחרונה חשובה - מי שקרא טוב טוב את ההודעה הארוכה של גדעון סער לא מצא שלילה מלאה של חברות בממשלה, אלא רק ויתור על תפקיד שר הביטחון. בין השורות אין שום אמירה מובהקת נגד כניסה לממשלה בכל מקרה. האם אפשרי למשל קבלת תפקיד מיניסטריאלי אחר ויצירת קבינט מלחמה כמו שהיה בעבר, וכך הוא יכול להשפיע על המדיניות הביטחונית לפי מודל גנץ-איזנקוט? הצדדים כמובן לא מאשרים אבל גם לא ממש מכחישים.
התרעות פיקוד העורף