"סליחה, מה אמרת?" אמר לפי הדיווח אוסטין לגלנט לאחר שהודיע לו על החיסול בטלפון. במהלך שיחה שנייה באותו יום אוסטין שאל את גלנט האם ישראל הייתה מוכנה להישאר "לבד" בהגנה על עצמה, בהתייחס לאי ההתרעה לארה"ב.
דווח כי אוסטין היה מתוסכל מפני שלא ניתנה לארה"ב התרעה מוקדמת שתאפשר מספיק זמן למקם את הכוחות שלה על מנת להגן על ישראל במידת הצורך או אפילו להגן על כוחות אמריקאים שנמצאים באזור, כך לפי בכירים אמריקאים שמעורים בנושא.
ב-NBC NEWS דווח באותו עניין כי גורמים אמריקאים מעריכים שישראל טרם החליטה מה תהיה תגובתה לאיראן, כאשר על השולחן מונחות מגוון אפשרויות ביניהן תשתיות צבאיות ומודיעיניות באיראן, מערכות ההגנה האווירית של המדינה ומתקני האנרגיה שלה. צוין ב-NBC שגלנט ואוסטין לא דנו בתקיפת מתקני הגרעין היעד פוטנציאלי בשלב זה.
עוד נטען ב-NBC שארה"ב צפויה להמשיך לגבות את ישראל במהלך מבצעי הגמול לאיראן וכי צבא ארה"ב אף שקל לתקוף בעצמו מטרות איראניות, בשטחה ומחוצה לה. עם זאת הודגש כי לצד מחויבותה של ארה"ב לתמיכה בישראל, טרם התקבלה החלטה סופית באשר לאופי המעורבות האמריקאית. שלושה בכירים אמריקאים ציינו בפני NBC כי אין ציפייה לתמיכה אמריקאית ישירה בתגובה הישראלית, אלא להתמקדות בהטלת סנקציות נוקשות על איראן כאמצעי תמיכה עקיף בישראל.
בוושינגטון פוסט צוין שגלנט נתפס כבכיר הישראלי התגובתי ביותר ביחס לדיאלוג מול ארה"ב במהלך המלחמה, ובפרט ביחס לעניינים הנוגעים לענייני הסיוע ההומניטרי ובניית תכנית לשלטון בעזה ביום שאחרי המלחמה. צוין גם שגלנט ואוסטין היו בקשר קרוב לאורך השנה האחרונה ולעיתים אף דיברו מספר פעמים בשבוע.