בהצעת החוק, מוצעים שני שינויים מרכזיים בחוק הלאום: תוספת שמדגישה כי "ישראל תקיים שוויון זכויות לכל אזרחיה בלי הבדל דת ולאום", וכן סעיף המבהיר כי "ריבונות המדינה תהא נתונה בידי כל אזרחיה בלי הבדל דת ולאום״, בכך, עמאר וחברי סיעתו שואפים לתקן את תחושת ההדרה שמורגשת בקרב מיעוטים במדינה וליצור תשתית חוקית שתבטיח להם מקום שווה במדינה.
הצעת החוק זוכה לתמיכה בקרב חברי האופוזיציה, אך נתקלת בהתנגדות מהקואליציה. גם בין חברי הכנסת הערביים קיימת מחלוקת על הדרך להתמודד עם החוק הלאום. עמאר מציין כי אחת המפלגות הערביות בחרה שלא לתמוך בהצעתו משום שהיא מעוניינת בביטול מוחלט של החוק הלאום, ולא רק בתיקונו.
"זהו צעד ראשון״, אומר עמאר. "אנחנו רוצים להוסיף את עיקרון השוויון לחוק הלאום, ולהפוך אותו למדינה שהיא גם ביתם של כלל אזרחיה, כמו שמצהירה הכרזת העצמאות״.
״המדינה חייבת להכיר באזרחים שנותנים את חייהם למען ביטחונה״, אומר חבר הכנסת עמאר, אשר משתייך גם הוא לעדה הדרוזית. ״צריך לאפשר להם להיות חלק שווה ומלא בה. לא ייתכן שאזרחים אשר מתים למען המדינה - לא נחשבים כשווים בעיניה״.
ח"כ עמאר מדגיש כי בני העדה הדרוזית, משפחות שכולות וצעירים דרוזים המשרתים בצה"ל מרגישים שהחוק הלאום פוגע בהם. "אני מדבר עם הרבה צעירים דרוזים, משפחות שכולות, ועם כאלה שמתכוונים להתגייס – הם מרגישים שחוק הלאום הרחיק אותם מהמדינה שהם בחרו לשרת ולהגן עליה״, הוא אומר. לדבריו, הפגיעה היא לא רק רגשית אלא גם מעשית, כשהחוק הלאום מגדיר את המדינה כמדינה יהודית, אך לא מבטיח שוויון זכויות אזרחי עבור אלה שאינם יהודים.
עמאר קורא לציבור ולממשלה להכיר בצורך הדחוף בתיקון החוק הלאום. לדבריו, הצעת החוק באה להשלים את חזון המדינה כפי שהוגדר בהכרזת העצמאות: מדינה יהודית שתהיה בית לכל היהודים, אך שתבטיח שוויון זכויות מלא גם לאלה שאינם יהודים. "כמו במדינות דמוקרטיות אחרות, זהו מהלך הכרחי כדי לחזק את תחושת השייכות והמחויבות של כל אזרחי ישראל – יהודים ולא יהודים כאחד. אם נוכל להשיג תמיכה רחבה – נשיג צדק לכל אלה שנתנו למדינה את כל מה שיכלו, ומעוניינים לקבל ממנה הכרה והוקרה״, הוא מסכם בהתייחסות לנופלים הדרוזים.
התרעות פיקוד העורף