לפי הצעת החוק, מוצע להקים מחלקה מיוחדת לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית המוצבת תחת משרד ראש הממשלה, לרבות סמכויותיה, אופני הדיווח שלה והפיקוח עליה. לשיטתו של ח"כ עמית הלוי, מטרת הקמת גוף מודיעין חלופי נועד על מנת לאפשר חשיבה "אחרת" ובמקור הרעיון עלה כבר בדו"ח ועדת אגרנט אחרי מלחמת יום הכיפורים. בזמנו הוקמה מחלקה דומה בתוך צה"ל, אך בנאומו במליאה טען ח"כ הלוי שהמחלקה לא מממשת את מטרתה, בין היתר כי עדיין חלק מהמערכת הצבאית.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "הצעת חוק זו מבקשת להסדיר את מעמדה העצמאי של מערכת בקרה חדשה וכוללת ולהרחיב את סמכויותיה ביחס לכלל ארגוני קהילת המודיעין בגופי הביטחון השונים, כך שתוכל לממש את תכליתה ולבחון בצורה מעמיקה ונטולת פניות את התפיסות הרווחות בגופי המודיעין והביטחון, זאת בדומה לגופי בקרה אחרים בחוק".
בתגובה לאישור החוק, ח"כ אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי) אמרה: "במקום להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק באמת את חלוקת האחריות - מעבירים מסר לציבור שהמחדל של שבעה באוקטובר הוא כולו רק של הדרג הצבאי ואם רק היתה מחלקת איפכא מסתברא הכל היה אחרת".
עוד הוסיפה, "למשל - נתניהו לא היה מממן את החמאס במשך עשור כדי לקדם את תפיסת ה ״אין פרטנר״ שלו. הוא גם בטוח לא היה מסרב לפגוש את הרמטכ״ל, ערב חקיקת ביטול עילת הסבירות , כשהרמטכ״ל ביקש להתריע בפניו על מלחמה ועל קריסת ההרתעה שלנו. וברצינות- מעל לשנה לאחר האסון הגדול בתולדותינו ובימי מלחמה - הממשלה חסרת המוסר הזו מסרבת להקים ועדת חקירה ממלכתית. במקום זה היא מסיתה, מחלישה את הצבא שלנו ומפקדיו ומפרקת אותנו מבפנים בהצעות חוק כאלה".
התרעות פיקוד העורף