"יש קיצוצים בתקציב המדינה בעקבות המלחמה", הסביר לוין. "מיליארד ש"ח תקציב בשנה עבור התאגיד זה אדיר, לא מבין את השופט שאומר שמכיון שהוקם כבר שידור ציבורי אי אפשר לסגור אותו ולהוציא אותו להפרטה. חבל שהוא לא היה יושב בסנהדרין לפני אלפיים שנה, בית המשפט היה עומד עד היום".
בתיאור החוק על ידי תומכיו, נכתב כי "בעידן של טלוויזיה רב־ערוצית ואינטרנט בנגישות גבוהה, הטענה שנדרש שידור ציבורי כדי לתת מענה לרב־תרבותיות בישראל אינה רלוונטית יותר".
"זה פוגע בתחרות, מיותר ומוטה. לגבי הפקות המקור ויצירה ישראלית, יש מקום לדיון ויצירת פתרון בדומה לקרנות הקולנוע או לתאגיד ייעודי רק לכך. אנחנו בעד יצירה ישראלית ויהיה אפשר אפילו להגדיל אותה בתקציב העתק שייחסך. בכל אופן, הכל פתוח לדיון בוועדת הכלכלה. כרגיל, החכמה לא רק אצלנו".
כזכור, ההצעה מבקשת לקבוע כי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו תפרסם מכרז להפעלת שידורי הטלוויזיה והרדיו של התאגיד. במידה ולא ייבחר זוכה במכרז, יופסקו שידורי התאגיד והארכיון יועבר לבעלות המדינה. במקביל, מציין השר קרעי כי כיום פועל התאגיד ללא מועצת מנהלים שתפקח על תקציביו ותכניו. הדבר מתאפשר, לדבריו, "בחסות היועצת המשפטית לממשלה ובג"ץ".
במסגרת החוק, בעל הרישיון החדש יהיה כפוף להוראות הרשות השנייה, בדומה לערוצים המסחריים הקיימים. עם זאת, שר התקשורת יוכל לקבוע הקלות מסוימות בתקופת המעבר. לגבי רשת ב', מי שיזכה במכרז יורשה להשתמש במותג הקיים ויוכל לשדר פרסומות, הודעות חסות ותשדירי שירות בכפוף לכללי הרשות השנייה.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, ביקרה את הצעת החוק בחריפות: "מדובר במסר ברור לשוק התקשורת כי ביקורת על השלטון, או שידור תכנים שהשלטון אינו מרוצה מהם, עלולים להוביל לצעדים נגד גופי התקשורת ולהגבלתם בצעדי בזק, בלא עבודת מטה, בדרך של קידום חקיקה פרטית. נתון זה נושא אף הוא משקל משמעותי בבחינה המשפטית".
התרעות פיקוד העורף