לאחר עשרות רבות של דיונים, ולאחר שהופיעו בפניה כ-120 עדים, בהם ראשי ממשלה לשעבר, שרי ביטחון לשעבר, ראשי אמ"ן לשעבר, לוחמים שנלחמו בעוטף עזה בבוקר ה-7 באוקטובר, משפחות שכולות, משפחות נרצחים, וגורמים רלבנטיים נוספים - ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7 באוקטובר הגישה דו"ח ביקורת רחב וקשה.
עם זאת, בפני הוועדה לא הופיעו ראש הממשלה, שרים וראשי מערכת הביטחון בפועל.
חברי הוועדה הדגישו, כי בשלב כתיבת המסקנות, עמד לנגד עיניהם עקרון ברור: אף אחד אינו חסין מביקורת והטלת אחריות.
ואלו עיקרי המסקנות:
בסיום הדו"ח, הוועדה מציינת, כי ההמלצה האחרונה והחשובה מכל היא ועדת חקירה ממלכתית לחקר האסון לאלתר.
הדו"ח, שכולל 70 עמודים, מחולק לשבעה פרקים מרכזיים:
על האסון וחטא היוהרה, תהליכי קבלת ההחלטות. תחת פרק זה, צורפו פרקי משנה: בין המשטרה לצבא ומסיבת הנובה, על מקומו ותפקידו של המל״ל.
הקונספציה ומשמעותיה.
תפיסת הביטחון ותפיסת ההגנה. פרק משנה תחת פרק זה: בסיס נחל עוז והתצפיתניות כמקרה בוחן.
תפקיד ותפקוד המודיעין.
מוכנות וכיתות הכוננות.
המענה האזרחי. תחת פרק זה, צורפו פרקי משנה: פיקוד העורף, הטיפול בחטופים.
הדו"ח מסתיים בפרק מסקנות הכוללות אחריות אישית של אלו שכשלו במשימתם וכן פרק מיוחד של המלצות הוועדה לתיקון.
הוועדה הוקמה באמצע חודש יולי, יחד ובשליחות שורת ארגונים חברתיים, אשר הוקמו עם תחילת המלחמה ומייצגים קבוצות שונות של נפגעי וקורבנות ה-7 באוקטובר: פורום הקול שלהן - הורי התצפיתניות מבסיס נחל עוז, ועד משפחות נרצחי מסיבות, קיבוץ בארי, לובי 1701, וארגון "קומו".
יו"ר הוועדה האזרחית הייתה השופטת בדימוס ורדה אלשיך ולצידה, חברי הוועדה - אלוף במיל׳ אייל בן ראובן, מפכ״ל המשטרה לשעבר שלמה אהרונישקי, תא״ל במיל׳ יהודית גריסרו ורפי בן שטרית - לשעבר ראש עיריית בית שאן, אביו של סמ״ר אלרואי בן שטרית ז״ל.
ראש מטה ועדת החקירה האזרחית עופר רוזנבאום, אמר בעקבות מסקנות הוועדה: "הדו"ח אשר נחשף הוא המסמך המקיף והמקצועי ביותר, שהוכן עד כה ועוסק בכשלי אסון ה-7 באוקטובר, אבל הוא רחוק מלהיות מושלם. על המסקנות הקשות אשר עולות מן הדוח עוד ידברו רבות, אבל דבר אחד ברור לכל: רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל להבטיח תיקון אמיתי וזו הדרישה שלנו היום מהממשלה".
בפתח הדו"ח הנוקב, קובעת הוועדה:
"יותר משנה חלפה מאז ה-7 באוקטובר – האסון הגדול ביותר שעברה מדינת ישראל מאז הקמתה. אסון שאיננו גזירת גורל, אינו מכת ברק ולא קריסת מערכות פתאומית אלא אסון שניתן וצריך היה למנוע, או לכל הפחות לצמצם באופן דרמטי את היקפו כפי שיוכח מכל העדויות והממצאים שאליהם הגענו".
חברי הוועדה החקירה האזרחית, האזינו בחודשים האחרונים לכ-120 עדים, במשך שעות רבות.
"במסגרת העדויות לא זיהינו כי ישנם תהליכים משמעותיים שאמורים לספק 'הגנה' מפני התפתחותה של קונספציה גם כעת, אלא ההפך הוא הנכון: נמצא כי גם בעצם הימים הללו, לאחר ה-7 באוקטובר, מתקיימים במלוא העוז כל אותם גורמים שאינם מייצרים חשיבת עומק אסטרטגית באשר להתפתחויות ביטחוניות אפשריות", קובעת הוועדה.
הוועדה סבורה עוד, כי אזהרות חוזרות ונשנות מגורמי פיקוד בכירים (רמטכ"ל ואלופים, ראש שב"כ ואחרים) בחודשים שלפני המלחמה שעוברות לראש הממשלה אינן מקבלות מענה בדיוני עומק.
גם בנוגע לדרך קבלת ההחלטות בפורומים הביטחוניים השונים, מסקנות הוועדה נוקבות:
בפועל, בשל חשש מאירועים בערים המעורבות ופריסת כוחות שהותאמה לכך, המשטרה התקשתה לתת את המענה המהיר והמיטבי. השוטרים שהיו בשטח לחמו בגבורה רבה, אך נותרו ללא סיוע.
חלוקת האחריות הלא ברורה בעתות חירום, שיתוף פעולה חלקי, היעדר התייעצות (האם לאשר את המסיבה) ואי השלמת ההיערכות של כוח אבטחה צה״לי, הביאו לפערי התגובה באירוע הקשה שהתרחש במקום, שהסתיים במותם של 364 מהמבלים במסיבה "נובה", ובתוכם 17 שוטרים, ובחטיפתם של 44 לרצועת עזה.
השאר חולצו או חילצו את עצמם מהמקום, עם תחילת המתקפה ובשעות הבאות.
"בכך כשל הדרג הפיקודי ולא רק במודיעין ובכוננות, אלא גם בתכנון ובמוכנות לתגובה מהירה לאירועי טרור", נכתב במסקנות הנוקבות.
התרעות פיקוד העורף