על פי המתווה המוצע, במהלך תקופה זו צה"ל ייסוג מהנקודות שתפס מעבר לגבול הבינלאומי, וצבא לבנון יתפרס בדרום המדינה. המהלך אמור להוביל ליישום החלטה 1701 של האו"ם שהתקבלה לפני 18 שנים.
למרות האופטימיות שהביע הוכשטיין בביקורו האחרון בביירות, לאחר ביקורו בתל אביב הוא לא חזר ללבנון עם תשובה ישראלית, אלא המשיך לוושינגטון. הדבר מעיד כי ממשלת נתניהו טרם נתנה תשובה חיובית למתווה המוצע, בעוד ביירות ממתינה לתשובה.
גורמים המעורים בשיחות מדווחים כי ישראל הציבה מספר תנאים להסכמתה, ובהם שמירת חופש פעולה אווירי בשמי לבנון והתנגדות לשילוב צרפת בכוח הפיקוח על הפסקת האש לצד ארה"ב, בריטניה וגרמניה. מנגד, לבנון מתנגדת להשתתפות בריטניה וגרמניה בטענה שהן תומכות במדיניות הישראלית.
בורל הדגיש את חשיבות שמירת הריבונות הלבנונית ביבשה, בים ובאוויר - עמדה המנוגדת לדרישה הישראלית להמשך טיסות מעל שטח לבנון. הוא גם הביע דאגה ממצבה של לבנון, באומרו כי המדינה "על סף קריסה".
גורמים דיפלומטיים מעריכים כי האתגר העיקרי בהשגת ההסכם נמצא בתל אביב ולא בביירות. בעוד הצד הלבנוני הביע נכונות ליישום החלטה 1701 ולפריסת הצבא הלבנוני עד לגבול הדרומי בתמיכת כוחות יוניפי"ל, ראש הממשלה נתניהו ממשיך להציב תנאים ובמקביל להסלים את הפעילות הצבאית בלבנון, כולל פגיעה באזרחים ובתשתיות אזרחיות.