היה עצוב לצפות בנתניהו החיוור מעדיף את ההצבעה בכנסת מהמשך מתן העדות בבית המשפט. היה עצוב לראות כיצד האיש שהוא החזיר לחיים הפוליטיים (בן גביר) תוקע סכין כלכלית בגבו. הקואליציה הזאת עולה לו בבריאות.
הקואליציה מתערערת, וייתכן שקיצה קרב. מבחינה כלכלית, לאישור החוק בפועל אין משמעות רצינית. הוא אמור היה לסתום חור תקציבי של 9.2 מיליארד שקל בתקציב 2025, אבל ספק אם ייגבו 9 מיליארד שקל. לפי ההערכות, ייגבה סכום נמוך בהרבה.
גם כך, התקציב מחורר ככברה. המהלך להגדלת מיסי הביטוח הלאומי לא אושר ויצר חור של 4 מיליארד שקל (כנראה שיאושר בתחילת 2025). חסרה גם הכנסה של 1.4 מיליארד שקל, לאחר שההסתדרות לא הסכימה לוותר על יום חופשה לשכירים. ויש עוד.
בסאגת חוק הרווחים הכלואים, לא הרווחים הם הכלואים אלה אנחנו. בסוף הדרך, אנחנו היחידים המשלמים את המחיר. רוצים הוכחה? ועדת הכספים לא היססה לפנק אתמול במאות מיליוני שקלים מוסדות דת וחינוך של החרדים. לזה יש מספיק כסף.