הנציב התייחס בחריפות לטענת היועמ"שית כי היא אינה מחויבת לנמק את החלטותיה שלא לפתוח בחקירה נגד שופטים, למרות שיש חובת נימוק שכזאת כאשר מוגשת תלונה רגילה. הנציב כתב כי היועמ"שית לא סיפקה הסבר "לחוסר השוויון שנוצר בין אזרח המגיש תלונה "רגילה", לבין אזרח המגיש תלונה נגד שופט. לנו נראה כי לשאלה אם נימוקי ההחלטה דרושים למתלונן לצורך הגשת ערר או לצורך הגשת עתירה לבג"ץ, אין נפקות מהותית לעניין זה".
הנציב הבהיר כי התנהלות היועמ"שית מקשה על האפשרות לתקוף את החלטותיה: "ברור כי יקשה על המתלונן לתקוף כראוי את החלטת היועצת במסגרת עתירה לבג"ץ, אם הנימוקים להחלטה כלל לא נמסרו לו". הנציב הוסיף כי לכאורה היועמ"שית מחויבת לנמק את החלטה לפי חוק ההנמקות, וכן כי הוא מחויבת לנמק את ההחלטה מכוח חובת ההגינות ומכוח עיקרון תקינות המינהל.
הנציב הוסיף כי למרות שהחלטת היועמ"שית שלא לפתוח בחקירה נגד שופט לא כפופה למנגנון הערר בחוק סדר הדין הפלילי "הרי שהחלטה זו נתונה כמובן לביקורת שיפוטית. לכן, ראוי ונדרש למסור למתלונן את ההנמקה כראוי, כדי לאפשר לו לתקוף את ההחלטה במסגרת המתאימה לכך". מכיוון שסמכויות הנציב מצומצמות ביותר, הוא המליץ ליועצת המשפטית לממשלה למסור בהקדם את נימוקי החלטתה שלא לחקור את השופט חאלד כבוב "ולו בתמצית". לאור האמור, הנציב קבע כי טענת היועמ"שית שהיא אינה מחויבת למסור נימוק להחלטה שלא לפתוח בחקירה נגד השופט חאלד כבוב "אינה מתיישבת עם הדין והפסיקה".
עו"ד אביעד ויסולי שהגיש את התלונה מסר למעריב: "נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות ביקר בחריפות את כל הגורמים שעסקו בתלונה נגד השופט כבוב: אגף החקירות במשטרה, הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה. בעת שהתלונות נחקרו השופט כבוב מונה לבית המשפט העליון. הוועדה לבחירת שופטים עצמה את עיניה מתיק החקירה".
לדברי ויסולי, "הסיכוי שכל גופי אכיפת החוק התרשלו בשוגג שואף לאפס. יד מכוונת ניסתה "לקבור" את החקירה בכל שלב ושלב בה. רק התמדה ונחישות חשפו את מחדלי החקירה, הפרקליטות והיועמ"שית. אכיפת החוק הבררנית בפרקליטות מעולם לא הייתה כה ברורה כשמש ומוכחת מעל לכל ספק".
התרעות פיקוד העורף