בעקבות אסון ה-7.10, עשרות תושבי העוטף איבדו את שני הוריהם, חלקם התייתמו מהורה אחד טרם האירועים, וההורה השני נרצח במתקפה הרצחנית. קבוצה של כ-60 יתומים פנתה לתנועת "עתיד לעוטף" בבקשה להוביל את מאבקם.
משפחות רבות נותרו ללא עורף משפחתי, תוך התמודדות עם טראומה בלתי נתפסת. עד כה, מדינת ישראל נמנעה מלהעניק להם סיוע כלשהו בטענה כי רק הורה אחד נרצח באירועים.
בשלישי, פנתה ליאורה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בדרישה להכרה וסיוע לכל יתומי ה-7.10, תוך הצגת עמדתה הברורה: "אין דבר כזה חצי יתום".
מתוך דבריה של ליאורה בן צור: "ב-7.10 ב-06:30 בבוקר הייתי מנותקת קשר, ולא ידעתי מה קורה בבית שלי בקיבוץ עין השלושה. אחים שלי הגיעו לחלץ את משפחתי. הם מצאו את אמא שלי מרוססת בכדורי קלצ'ניקוב, וכשהרימו את הגופה שלה, היא החזיקה ממתקים צמודים ללב בשביל הילדים שלי.
"יום למחרת, השתחררתי מבית החולים עם תינוקת חדשה וקברתי את אמא שלי חמש שעות לאחר מכן. ישבתי שבעה כיולדת טרייה. עד היום לא קיבלתי שקל, שום קצבה. למה? כי רק אמא שלי נרצחה ב-7.10."