עדינה פתחה את דבריה באיחול לשחרורם הקרוב של החטופים, אך הדגישה את המורכבות הנפשית הצפויה: “כמובן שהשמחה תצוף עד השמיים ולא תוכל להיפסק, אבל אנא, התאזרו בסבלנות מרבית. דרכם תהיה ארוכה עם שובם, הצלקת היא מאוד מאוד גדולה ולרפא אותה ייקח הרבה זמן, אם בכלל”.
בהתבסס על חוויותיה האישיות מהשבי ומההתמודדות עם החיים שאחריו, שיתפה עדינה את הקהל בכאב המתמשך, שנשאר חקוק בנפשם של השבים: “הם יצאו מהמנהרות, אבל המנהרות לא יוצאות מהם. הם ימשיכו לפחד, ירגישו שכל מי שבא מולם הוא אדם עוין. היו סבלניים, היו פנויים אליהם. תנו להם את הזמן שלהם, את הקצב שלהם. אל תאיצו בהם ואל תנסו להכתיב להם איך להתמודד”.
בנוסף, הזהירה עדינה מפני החשיפה התקשורתית הרבה שהשבים יידרשו לה, וקראה למשפחות להגן על יקיריהם מתשומת לב שאינה מותאמת לצרכיהם. “שימו לב, התקשורת תעוט עליהם ויתחרו ביניהם מי משיג יותר רייטינג. לאט, לאט, לאט, זה לוקח הרבה זמן להתייצב”.
“לא נפסיק להילחם למענם ולמענכם. ליבנו אתכם בתקווה רבה שהעסקה תימשך עד השבת כל החטופים למשפחותיהם והחללים לקבורה הולמת”.
התרעות פיקוד העורף