הודעת הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי על ההחלטה לסיים כהונה ולא להשלים את הקדנציה, לא מאוד הפתיעה את המערכת הפוליטית, בלשון המעטה.
להחלטה הזאת ציפו, והיא התקבלה משילוב של כמה סיבות. אחת החשובות, ואולי מה שהכריע, היה הלך הרוח בקרב הציבור – ובמיוחד באופוזיציה.
לו היה מקבל תמיכה וגיבוי, לו האמירה הייתה כמו שהיא הייתה לאורך תקופה ארוכה, שאסור לצמרת הביטחונית להתפטר ביוזמתה לפני שהדרג המדיני יעזוב או יועזב - ספק אם הלוי היה מחליט לפרוש.
במידה לא מבוטלת, מה שגזר את עתיד המאבק על המשך כהונת הרמטכ"ל הייתה אמירתו הברורה של גדי איזנקוט. הח"כ והרמטכ"ל לשעבר, שנתפס משלל סיבות - מקצועיות, פוליטיות ואישיות - כקונצנזוס וכדמות בעלת אשראי ציבורי רחב, יצא בקריאה לרמטכ"ל להתפטר. "הכישלון לא יסולח", אמר בריאיון לערוץ 13. לא בטוח שאמירתו הכריעה, אך היא בהחלט תרמה לא מעט.
שר הביטחון ישראל כ"ץ בהחלט רושם לו נקודות פוליטיות על רקע הודעת הרמטכ"ל. עמדתו הייתה די ברורה מיומו הראשון בתפקיד, אולם לעומת הערכות במערכת הפוליטית כי ילך על מאבק גלוי ויקדם את פיטורי הרמטכ"ל, כ"ץ היה זהיר ועקבי. הוא הציב בפני הלוי דד-ליין להגשת תחקירי המלחמה של צה"ל, כאשר המסר שמאחורי הצבת המועד היה ברור: הסקת מסקנות.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
בדרג המדיני מאמינים כי ללא חילופי הצמרת הביטחונית בלתי אפשרי להיפטר סופית מהקונספציה, ולשנות את הסגנון ורוח הלחימה שישראל מנהלת עם רשת הטרור הפרו-איראנית.
נוסף על כך, עזיבת הרמטכ"ל היא איתות פוליטי חיובי עבור הקואליציה. אחרי פיטורי גלנט, הלוי נתפס כגורם המקשה על שר הביטחון לקדם מתווה לחוק הגיוס. זה בא לידי ביטוי בשינוי דרמטי בעמדת צה"ל בנוגע ליכולתו לגייס ולקלוט צעירים חרדים.
האמירה של בכירי צה"ל כי "בעוד שנתיים נוכל לקלוט את כל החרדים", שבאה אחרי תקופה ארוכה שבה צה"ל דיבר על הקושי בהקמת המסגרות המתאימות לאורח חיים חרדי, נתפסה בקרב בכירי הממשלה כמהלך פוליטי שלילי, שמסכן את עתידה של הקואליציה ומקצר את ימיה של הממשלה המכהנת. כעת, אחרי הודעת הרמטכ"ל, נראה כי הוסר עוד מכשול (לשיטת הקואליציה) בדרך לחקיקת חוק גיוס.
