"נגיד שהיו סימנים דומים בשבועות שקדמו לכך, וזה היה סוג של 'זאב זאב', ואמרנו שהם מתרגלים אותנו. אלה כמו המניפולציות שהמצרים עשו ב-73 הם עשו בעצמם. השאלה היא האם מדובר בדבר אמיתי. אם הם היו משוכנעים שזה דבר אמיתי, לא רלוונטי העניין של מקורות - כל החוכמה היא לא לשרוף אותם בשלבים של 'זאב זאב'. האם האמינו לכך או לא? לפי איך שזה נראה, לא האמינו לכך", טען.
"התחקיר צריך להיות נוקב ביותר, קשה מאוד עם שמות אישיים. זה לא כללי, זו לא קונספציה, זו אחריות של אנשים. בוודאי שהתשובה לא יכולה לגלם סוג של שמירת מקורות. לצערנו הרב, מכיוון שזה קרה, היכולת שלך לתחקר באופן נוקב היא פי כמה יותר חדה או יותר בהירה ממצב שבו אין לך תוצאה כל כך ברורה. לכן חובת ההוכחה היא על המשיב. אם הוא מסביר את זה ככה, זה תירוץ. העובדה שזה קרה ולא ידעת להבחין בין ה'זאב' לזאב האמיתי, חובת ההוכחה עליך. התוצאה הייתה שם".
אני עם כעס פנימי גדול כי הייתי שם, ונהגתי תמיד להחמיר. מצד שני יש דבר שמצופה והוא לא לעשות את משפט השדה לפני שהתחקירים יוצאים. אחר כך, אם צריך ל'הוציא את המעיים', נוציא אותם, כי בסוף קרה אסון נורא", טען זיו.
על התחקירים הפנימיים בצה"ל, אמר זיו: "דיברתי עם המטה הכללי ולחצתי עליהם: אמרתי שאתם לא יכולים לחכות. לא סביר להמתין. הרצי עשה מהלך, והביא רמטכ"ל כדי שגם הוא ייבחן בעין חיצונית".