דנון ציין במכתב כי ישראל מוכנה לעבוד עם כל סוכנות אחרת של האו״ם שאליה לא הסתננו ארגוני טרור. בהודעה שפרסם, אמר דנון: "חמאס וארגוני טרור אחרים חדרו לאונר"א כבר מזמן. הסירוב העיקש והעקרוני של המזכ"ל להכחיש ולהתעלם באופן בוטה מההוכחות שסיפקה ישראל לחוסר ניטרליות וטרור בארגון, הכריחו את ישראל לנהוג באחריות כלפי אזרחיה, להגיב ולהפסיק את שיתוף הפעולה עם הארגון".
הדוח חושף כיצד עובדים בינלאומיים של הסוכנות, ובהם גם מנהליה המקומיים הבכירים, נפגשים באופן קבוע עם נציגי ארגוני טרור בלבנון ובעזה, משבחים זה את זה על "שיתוף הפעולה" ביניהם, ומכנים זה את זה "שותפים".
לעתים קרובות מציבים ארגוני הטרור דרישות לאונר"א ומשפיעים על החלטותיה. יתרה מזאת, כאשר ארגוני הטרור מתנגדים לפעולות מסוימות של אונר"א – למשל: מתן תעודות זיהוי ביומטריות למקבלי סיוע, פרסום קוד אתי המצהיר על זכויות להט"ב, או השעיית עובדים המעודדים טרור – הם לרוב מצליחים למנוע יישום החלטות אלו באמצעות איומים.
הלל נוייר, מנכ"ל UN WATCH: "דוח זה של חושף כיצד הנהלת אונר"א הבכירה לא רק מעסיקה ביודעין אנשים הקשורים לפעילות הטרור של חמאס, אלא גם מאפשרת לארגוני טרור להשפיע על מדיניות אונר"א ועל החלטות קריטיות שהיא מקבלת".