למרות שמדובר סעיף "טכני", מדובר בסוגיה עקרונית שתשפיעה מאוד על יישום יעדי הגיוס בשנים האחרונות נחשף שבצה"ל החשיבו בפועל גם מתגייסים חילונים בתור חרדים, מכיוון שהם גדלו בחינוך חרדי שמאז חזרו בשאלה אך גורמי הצבא העדיפו להחשיב אותם חרדים כדי להגביר את מספרי הגיוס ולהשפיע פקטיבית על הנתונים.
נכון להיום, בוגרי מוסדות חינוך חרדיים נחשבים "מי שלמד במוסד חינוך חינוך חרדי, בין הגילאים 14 ועד גיל 18, במשך שתי שנות לימוד לפחות", אך אין התייחסות למצב העדכני של המתגייס והאם הוא עדיין מנהל באמת אורח חיים חרדי.
על פי עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה, ישנה חשיבות להגדרה ברורה מי היא קבוצת הייחוס שלגביה ייבחנו יעדי הגיוס והעמידה בהם, על מנת שניתן יהיה לבחון את מנגנון העמידה ביעדים. בנוסף, יש מקום לבחון את האפשרות לצמצום טווח הגילאים מ- 14 עד 18 כדי לוודא שהיעדים תואמים את מידת החרדיות של המתגייס.
הוסיף כי "הפגיעה השנייה בשוויון זה אפשרות שיש לפרט לבחור אם הוא מתגייס. כדי להצדיק את הפגיעה השנייה צריך לתת לזה טעם. היה פה ראש אגף תקציבים ואמר שכדי להשיג את תכלית הגיוס וכדי שהסנקציות יהיו אפקטיביות, חובת הגיוס צריכה להיות חובה אישית. צריך להתחיל את הדיון במודל, האם תהיה חובת גיוס אישית וזה גוזר המון דברים".
"בתחילת חרבות ברזל הייתה הסתערות של חרדים על צה"ל בבקשה להתגייס, הסיפור הזה נגמר. למה? מאותו רגע שהתחילו לדבר על זה שיגייסו את כולם".
הבהיר כי "בכל הגלגולים של חוקי הגיוס כל פעם חזרו להגדרה הזו, דווקא משום שרצו שההגדרה תהיה אוטנטית, שלא יקרה מישהו יקום בבוקר ישים כיפה שחורה ויגיד שהוא חרדי. מי שבשנתיים מתוך הגילאים האלה היה במוסד חרדי הוא חרדי, אני מציע לשמר את זה וכך גם שר הביטחון".
התרעות פיקוד העורף