במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס בשבעה באוקטובר, נחטפו לרצועת עזה 33 אזרחים זרים ממספר מדינות: 30 מתאילנד, אחד מהפיליפינים, סטודנט מטנזניה וסטודנט מנפאל.
מאז אותו יום טראגי, שוחררו רוב החטופים הזרים, אך עד היום נותרו חמישה חטופים בעזה: שני אזרחים תאילנדים חיים, שעדיין מוחזקים בידי חמאס. שתי גופות של אזרחים תאילנדים, שנרצחו ביום הטבח ולא הוחזרו למשפחותיהם ועוד גופה של אזרח טנזניה, שממשלתו פועלת להחזרתה.
היום (חמישי), לאחר 482 ימי שבי, שוחררו חמישה אזרחים תאילנדים במסגרת העסקה בין חמאס לבין מדינות המתווכות. הם: סאת'ין סוואנקהם (34), פונגסאק ת'איננא (35), בנאוואת סאית'יאו (27), סריאון וואטצ'ארא (32) וסולאסאק לאמנאו (30).
בניגוד למשפחות החטופים הישראלים, משפחות העובדים הזרים לא לקחו חלק פעיל במחאה הציבורית בישראל, אולם פעלו מאחורי הקלעים מול ממשלותיהם והתקשורת הבינלאומית כדי ללחוץ לשחרור יקיריהם. ממשלת תאילנד, שמרבית החטופים הם אזרחיה, הייתה מעורבת במו"מ בשיתוף פעולה עם ישראל, ובחלק מהמקרים גם באופן ישיר מול חמאס.
לגבי השאלה האם ישראל מחויבת לשחרור העובדים הזרים? מבחינה משפטית, עובדים זרים מגיעים לישראל מתוך בחירה, אולם מדינת ישראל לקחה אחריות מלאה על גורלם. המדינה כללה אותם ברשימת החטופים, סייעה בתיאום המאמצים עם ממשלת תאילנד, וליוותה את תהליך שחרורם מרגע חציית הגבול ועד לקליטתם חזרה בארצם.
חטיפת העובדים הזרים הובילה לנטישה מסיבית של עובדים מתאילנד ומדינות נוספות. עד נובמבר 2023, מעל 17,000 עובדים זרים עזבו את ישראל בשל החשש מהמצב הביטחוני. במקביל, בעקבות איסור כניסת פועלים פלסטינים לישראל, נוצר מחסור חמור בעובדים, מה שהוביל את המדינה לחפש פתרונות בגיוס עובדים מהודו, הפיליפינים, סרי לנקה, זמביה ומלאווי.
התרעות פיקוד העורף