שר הביטחון ישראל כ"ץ הגיש ליו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין את העקרונות להסדר גיוס החרדים וההתאמות הנדרשות בהצעת החוק המקורית שהממשלה החילה עליה "דין רציפות". מדובר במסמך ראשון של שר הביטחון כ"ץ שהוא מגיש לוועדה, אחרי שהוא התייצב לשני דיונים בשבועות האחרונים ודיבר בעל פה על החזון שלו לשילוב חרדים בשירות מערכת הביטחון.

כפי שציין בעבר, הצעה מציבה יעד של גיוס 50% מהמחזור השנתי של בני 18 מהמגזר החרדי, תוך יישום הדרגתי ומחושב. בשנתיים הראשונות להפעלת החוק, יעדי הגיוס יהיו מדורגים: בשנה הראשונה מתוכנן גיוס של 4,800 חרדים, ובשנה השנייה - 5,760 חרדים. לאחר תקופה זו, היעד יעלה בהדרגה עד להשגת 50% בשנה השביעית.

על מנת להבטיח את הצלחת ההסדר, מציעה הממשלה מנגנוני אכיפה משמעותיים. אלה כוללים סנקציות מוסדיות על ישיבות אשר לא יעמדו ביעדי הגיוס, וכן סנקציות אישיות על תלמידים. הסנקציות האישיות יכולות לכלול מניעת הטבות כגון הנחות במעונות יום, צעד המיועד להגביר את המוטיבציה לשירות.

הצעת החוק שמה דגש מיוחד על שירות בצה"ל, תוך מתן העדפה ברורה למסלול הצבאי. השירות האזרחי-לאומי יוכר רק במסלולים ביטחוניים מוגבלים, במטרה לשמר את העדיפות לשירות בצבא. במקביל, מוצעים מסלולי שירות ייחודיים המותאמים למגזר החרדי.

סוגיית ההגדרה של "מיהו חרדי" תישמר על פי ההגדרה הקיימת: בוגר מוסד חרדי ייחשב מי שלמד במוסד חינוך חרדי במשך שתי שנות לימוד לפחות בין הגילאים 14-18. זאת במטרה לשמור על הבהירות והרציפות בהגדרות הקיימות. בצד הסנקציות, מציעה שר הביטחון גם מערך תמריצים למשרתים. הטבות והעדפות יינתנו לחרדים המשרתים בצה"ל, במטרה ליצור מסלול מרבי ומושך עבור צעירים חרדים.

סוגיית ההגדרה של \'\'מיהו חרדי\'\' תישמר. גיוס חרדים בבסיס תל השומר (צילום: יוסי זליגר/TPS)
סוגיית ההגדרה של \'\'מיהו חרדי\'\' תישמר. גיוס חרדים בבסיס תל השומר (צילום: יוסי זליגר/TPS)

במקרה של אי עמידה ביעדים לאורך זמן, הממשלה מתחייבת לחוקק חוק חדש. עד להשלמת החקיקה החדשה, ימשיכו לחול הסנקציות הקיימות, תוך שמירה על רצף וודאות.