ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין ("הליכוד") המשיכה היום (שלישי) את רצף הדיונים בהצעת חוק הגיוס, מזה יום שני ברציפות. יו"ר הוועדה אדלשטיין הבהיר בפתח הדיון שלמרות מסמך העקרונות שהציג שר הביטחון ישראל כ"ץ, הוא אינו מתחייב להסכים עם עמדת הממשלה, שר הביטחון או אף צד אחר: "אבל את הדיון אני מתחייב לקיים ומחויב לקיים".

עוד הוסיף: "באתי בדברים עם שר הביטחון, וביקשתי שיעביר לנו מכתב מסודר עם רשימת העקרונות שהוא הציג בפני הוועדה בדיונים הקודמים, שיופץ לחברי הוועדה. מה עדיף? המצב שאיזו הצעה שעוצבה לפני ה-7.10 שעליה צריכים להלביש את העקרונות או מצב הפוך כמו שקרה שבאה משלחת של הממשלה ואמרו לי שרק ועדת חוץ וביטחון תוכל להעביר הצעות חוק של ויזות לארה"ב, אבל הכל כבר נחתם עם האמריקאים אז אסור לסטות מהנוסח. אתם יכולים להניח איזו סיטואציה אני מעדיף".

ח"כ משה סעדה ("הליכוד") הציע גישה חדשנית לגיוס: "יש דרך אחת לגייס והיא פונה לכל האוכלוסיות, באמצעות 'לא שירתת לא קיבלת'. 36,000 מאלה שלא מתגייסים הם ערבים, לא עושים דבר למען המדינה ובכל זאת מקבלים". הוא הדגיש כי "הדרך היחידה לייצר מנגנון גיוס זה באמצעות תמריצים וכל אחד יעשה את החשבון שלו".

ח"כ רם בן ברק ("יש עתיד") הביע תמיכה זהירה בגיוס ערבים: "אני מאוד בעד גיוס ערבים, אבל ברגע שאתה מאפשר גיוס של ערבים אתה פותח את כל הצבא לערבים כי שוויון זה שוויון". הוא הוסיף באירוניה: "פעם אמרתי שאני מייחל ליום שיהיה ראש מוסד ערבי וחטפתי מהצד שלכם". ח"כ יבגני סובה ("ישראל ביתנו") הציע צעד דרסטי יותר: "הגשנו הצעת חוק שאומרת שמי שלא ישרת לא תהיה לו זכות הצבעה. הזמן משחק נגדכם, יש אפשרות למשוך את החוק ולגייס את כולם".

עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, הדגיש את המורכבות המשפטית: "בדרך כלל כשמחילים עושים התאמות נקודתיות, פה הפער הוא מהותי. זה חוק שעוצב במציאות שונה לגמרי". מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, הסביר את עמדת הממשלה: "לאור ה-7.10 צריכים יעדים יותר משמעותיים וסנקציות יותר אפקטיביות. תוך x שנים יהיו פי שלוש חיילים חרדים ממה שהיה בהצעה המקורית".

ח"כ מיכל וולדינגר ("הציונות הדתית") הביעה גישה מעשית: "צריך להגיד שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. אני מציבה מול עייני את הצורך ולא את השוויון". ח"כ גלעד קריב ("העבודה") אף הטיח: "האמירה שהממשלה נתנה מענה ל-7.10 זה פשוט אחיזת עיניים".