בזירה הפומבית, מול המצלמות והכתבים, בלייב - נתניהו קיבל מטראמפ אשראי ענק וחלומי. ליגה אחרת 2.0. האם יש פער בין כל היופי הזה לבין המציאות שעליה השניים דנו בחדר, ללא מצלמות? את זה צפויים לגלות שרי הקבינט בישיבה שנתניהו הבטיח לכנס עם שובו מוושינגטון.
בסביבת נתניהו הדגישו כי מדובר בפגישה בעלת חשיבות אסטרטגית ברמה היסטורית - והם לא הגזימו. נתניהו הגיע לשיחה עם טראמפ עם רשימה לא קצרה של סוגיות שעל הפרק, כאשר כל אחת מהן היא קריטית, בעל חשיבות מדינית-ביטחונית-אסטרטגית ושווה שיחה נפרדת.
בשעה ורבע שהוקצו לראש ממשלת ישראל בלו"ז הנשיאותי בנימין נתניהו היה צריך להספיק לדון עם בן-שיחו על האיום האיראני ועל הדרכים להתמודד עימו; על התנעת המגעים להסכם הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית; על עסקת נשק חדשה בשווי מיליארד דולר שממשל טראמפ רוקם לישראל לפי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", אך ראשית כול - טראמפ ונתניהו בדקו היכן נפגשות עמדותיהם בנוגע להמשך הסכם הפסקת האש ברצועת עזה.
עבור הנשיא האמריקאי, בכהונתו השנייה והאחרונה סיום המלחמה בעזה הוא לא מטרה בפני עצמה, לא המטרה העילאית, אלא אמצעי, תחנת ביניים הכרחית בדרך ליעד האמיתי: עיצוב מחדש של מזרח התיכון.
על כן, מבחינת טראמפ, מה שחייב לעמוד בראש סדר העדיפויות הוא ההסדר האזורי , אך המסלול שמוביל אליו עובר אך ורק דרך סיום המלחמה ברצועת עזה.
עבור בנימין נתניהו המשוואה הזאת מורכבת וסבוכה הרבה יותר מסיבות ברורות. סיום מלחמת חרבות ברזל אחרי 15 חודשי לחימה, מאות רבות נופלים ופצועים, כאשר החמאס לא חוסל ונשאר בעזה - פירושו מבחינת נתניהו הוא תבוסה ציבורית ופוליטית.
ואם כבר מדברים על שלום עם הסעודים, אז ללא שמץ אזכור של משהו שדומה להסכמה ישראלית או מתקרב למדינה פלסטינית. גם לא רש"פ ברצועת עזה. במילים אחרות: או שהסעודים יורדים מהסעיף הפלסטיני ברשימת הדרישות שלהם להסכם הנורמליזציה עם ישראל, או שנתניהו מוזמן למצוא לו שותף אחר להגיע יחד איתו להסכם עם סעודיה.
הקלף הנוסף שנתפס בישראל כנימוק האולטימטיבי לטובת הסכם הפסקת האש, גם במחיר של ויתורים והתגמשויות הוא הגרעין האיראני. כאשר במשך חודשים ארוכים שקדמו להשבעת טראמפ לנשיא, ההבנה בישראל הייתה כי טראמפ צפוי לתת אור ירוק ל"פתרון הצבאי" לבעיית הגרעין האיראני.
בימים האחרונים שקדמו לפגישה בבית הלבן הלך הרוח השתנה. גורמים ישראלים שעומדים בקשר ישיר ורציף עם ממשל טראמפ, קיבלו מסר שלא השתמע לשתי פנים: הנשיא טראמפ לא תומך בתקיפה צבאית של מתחמי הגרעין האיראני. הוא מעדיף דרך אחרת: השילוב של לחץ כלכלי כבד ובניית איום צבאי אמין.
ערב פגישת נתניהו-טראמפ, המסר קיבל אימות. שעות ספורות לפני הגעת נתניהו לבית הלבן, בכיר בממשל האמריקאי סיפר לסוכנות הידיעות "רויטרס" כי "נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, צפוי להכריז עוד היום על צו מנהלי שמטרתו להגביר בצורה מרחיקה לכת את הלחץ הכלכלי על איראן במטרה למנוע ממנה להשיג נשק גרעיני".
הקלף המנצח התברר כלא רלוונטי. אז איך בראיית הנשיא טראמפ ניתן לרבע את המעגל ולהפגיש בין סיום המלחמה בעזה בהסכם, ולא בשדה הקרב, לבין סילוק חמאס מהרצועה?
גורמים בציונות הדתית מעריכים כי סמוטריץ' יהיה מוכן להסתפק בסילוק חמאס מהשלטון בדרכי שלום, כמו ערפאת בביירות, אך לא בכל פורמט שיוצע, אלא בתנאים מאוד מסוימים.
ערפאת לא יצא מלבנון לתוניס לבד. הוא הוגלה יחד עם הנהגת אש"ף ועם אלפי מחבלים שעזבו יחד איתו. אם ב-2025, במסגרת רעיון ההגלייה של בכירי חמאס, רק כמה מנהיגים ייצאו מעזה, והבאים אחריהם בסולם ההיררכיה החמאסית יתפסו את מקומם, לא נראה שבצלאל סמוטריץ' יסתפק בזה, יתן יד להסכם הפסקת האש ויישאר בממשלה.
מבחינתו צריך להיות מאוד ברור מי תופס את השלטון, ושזה לא יהיה לא חמאס וגם לא הרשות הפלסטינית. חידה לא קלה עבור בנימין נתניהו, אותה הוא יצטרך לפצח אחרי שובו מוושינגטון.
התרעות פיקוד העורף