"ברור שככל שהמלחמה נמשכת, אנחנו רוצים שאנשים יעסקו במלחמה ולא בשכירת עורכי דין ולא בפחד מחקירות", אומר קלנר. "זה מצב יותר טוב למדינה".
נקודת המחלוקת המרכזית בהצעתו נוגעת למנגנון המינוי של חברי הוועדה. "החוקר לא יכול לחקור", הוא מדגיש בהתייחסו לרעיון שנשיא בית המשפט העליון יקבע את הרכב הוועדה. "את בית המשפט העליון צריך לחקור, הוא צריך לתת תשובות לשאלות. הוא לא במעמד חוקר, הוא במעמד נחקר".
כשנשאל מה ההבדל בין כך שהפוליטיקאים צריכים להיחקר לבין בחירתם את מי שיחקור אותם, משיב קלנר: "גם יצחק עמית הוא פוליטיקאי לכל דבר, ומי שחושב אחרת הוא פשוט תמים ולא מבין. הפוליטיקאים בכנסת לפחות מייצגים את כל העם ונבחרים מדי פעם".
לטענתו, התערבות בג"ץ לאורך השנים במדיניות הצבאית חייבת להיות במוקד החקירה: "ההתערבות שלהם בענייני ביטחון לאורך השנים היא דבר שמדינת ישראל צריכה לבדוק - האם זה תרם משהו, כמה זה כבל את ידי החיילים, כמה זה פגע בנו, ומה יחסי העלות-תועלת. זה דבר שצריך להיבחן".
הצעת החוק של קלנר מבקשת להבטיח ייצוג שווה לקואליציה ולאופוזיציה בוועדה וכוללת חידושים נוספים, ביניהם שקיפות ושידור ישיר של דיוני הוועדה, כמו גם שילוב נציגי משפחות שכולות ומשפחות חטופים בתהליך החקירה.
לדברי קלנר, למרות התנגדות האופוזיציה, יש תמיכה בהצעה גם מחוץ לקואליציה: "אני יושב עם אנשים מהאופוזיציה, חברי כנסת מהאופוזיציה ואנשים מחוץ למערכת הפוליטית, אנשים שלא במחנה שלי, והם אומרים שיש היגיון מאחורי החוק שלי ושזו ההצעה ההוגנת".
התרעות פיקוד העורף