במסגרת עתירה שהוגשה לבג"ץ עלו טענות להעדפה בלתי הוגנת של ערוץ 14 על ידי הממשלה, תוך שימוש בכספי ציבור לטובתו. העותרים טוענים כי הממשלה נקטה מדיניות מכוונת להגדיל משמעותית את תקציבי הפרסום המופנים לערוץ 14, על חשבון ערוצי תקשורת אחרים, ללא הצדקה עניינית. לטענתם, מדובר במהלך שנועד לתמוך בגוף תקשורת המקדם עמדות פרו-ממשלתיות, ובכך למעשה לעוות את השיח הציבורי ולפגוע בעיקרון הפלורליזם התקשורתי.
לטענת העותרים, ההתנהלות מול ערוץ 14 היא חלק ממדיניות רחבה של הממשלה להעניק יתרון כלכלי לכלי תקשורת המזוהים עמה, תוך פגיעה במתחרים אחרים. מהלך זה עלול להוביל לערעור האיזון התקשורתי בישראל וליצירת מצב שבו גופי תקשורת שאינם נוחים לשלטון נפגעים כלכלית בשל הפסקת פרסומים ממשלתיים אצלם.
העותרים מציינים כי לצד הגדלת תקציבי הפרסום לערוץ 14, הופסקו או צומצמו משמעותית תקציבי פרסום ממשלתיים בעיתון "הארץ" ובערוצים 12 ו-13, שלטענתם מסקרים את פעילות הממשלה באופן ביקורתי יותר. מצב זה, לדבריהם, יוצר לחץ כלכלי משמעותי על גופי התקשורת הללו ומעורר חשש כי מדובר בניסיון השפעה לא לגיטימי על הסיקור העיתונאי במדינה.
העותרים דורשים מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיחייב את הממשלה להפסיק מיידית את התקשרויות הפרסום עם ערוץ 14 עד לקביעת קריטריונים שוויוניים, שקופים ובלתי תלויים להקצאת כספי הפרסום הממשלתי לכלל גופי התקשורת. בנוסף, הם מבקשים לקבוע הנחיות ברורות למניעת העדפות פוליטיות בהפניית משאבים תקשורתיים ציבוריים.
לדברי העותרים, "הקנית יתרונות כלכליים לגופים פרטיים, בהם כלי תקשורת, ממניעים פוליטיים או אישיים, עלולה לעלות לכלל עבירות פליליות. כך היה בפרשת "ישראל ביתנו", כך בתיק 4000 של ראש הממשלה נתניהו ובפרשות שונות בשלטון המקומי".