"זו הפעם הראשונה שאני חושף את המפה הזו לתקשורת", אמר ליוצרי הסרט והראה בפירוט את השטח שהציע לספח לישראל - 4.9% מהגדה המערבית. המדינה הפלסטינית העתידית הייתה מקבלת עצמאות על יותר מ-94% משטחיה.
המפה כללה גושי התיישבות יהודיים גדולים. בתמורה, אמר ראש הממשלה דאז כי ישראל תוותר על שטח ישראלי שווה, בשולי הגדה המערבית ורצועת עזה, ושני השטחים הפלסטיניים יחוברו באמצעות מנהרה או כביש מהיר.
בסרט נזכר אולמרט בתגובתו של המנהיג הפלסטיני. "הוא אמר: 'ראש הממשלה, זה חמור מאוד. זה מאוד מאוד חמור'".
תוכניתו של אולמרט כללה גם הצעת פתרון לסוגיה הסבוכה של ירושלים. כל צד יוכל לתבוע חלקים מהעיר כבירתו, ואילו ניהול "החלק הקדוש" כולל העיר העתיקה על אתריה הדתיים והאזורים הסמוכים לה - יועבר לוועדת נאמנים שתורכב מישראל, הרשות הפלסטינית, סעודיה, ירדן וארצות הברית.
לו הייתה התוכנית מיושמת, היו מפונים עשרות יישובים, הפזורים ברחבי הגדה המערבית ובקעת הירדן.
בתום פגישתם סירב אולמרט למסור עותק של המפה לאבו מאזן אלא אם המנהיג הפלסטיני יחתום עליה. אבו מאזן סירב ואמר שהוא צריך להראות למומחים שלו את המפה, כדי לוודא שהם מבינים בדיוק מה מוצע.
לדברי אולמרט, השניים סיכמו על פגישה של מומחי מפות למחרת.
"נפרדנו, אתה יודע, כאילו אנחנו עומדים לצאת לצעד היסטורי קדימה", אומר אולמרט. אבל הפגישה מעולם לא התקיימה.
כשנסעו מירושלים באותו לילה, נזכר ראש הסגל של אבו מאזן, רפיק חוסייני, באווירה במכונית. "כמובן, צחקנו", הוא אומר בסרט.
אחת הסיבות בגללה הם לא התייחסו להצעה ברצינות היא הידיעה שאולמרט מתכוון להתפטר בעקבות ההסתבכויות הפליליות שלו.
"מצער שאולמרט, לא משנה כמה נחמד הוא היה... היה ברווז צולע", אמר חוסייני, "ולכן לא נגיע עם זה לשום מקום".
גם המצב בעזה סיבך את העניינים. לאחר חודשים של ירי רקטות מהשטח שבשליטת חמאס, הורה אולמרט בסוף דצמבר על מבצע "עופרת יצוקה", שהצית שלושה שבועות של לחימה אינטנסיבית.
מספר חודשים לאחר מכן, בפברואר 2009, התקיימו בחירות בישראל, בהן ניצח בנימין נתניהו.
ראש הממשלה לשעבר אמר בראיון כי הוא עדיין ממתין לתשובתו של אבו מאזן, אך נראה כי תוכניתו מצטרפת לשורה ארוכה של הזדמנויות שהוחמצו לסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
התרעות פיקוד העורף