״אחרי שהחל התמרון בנט השתתק" כתב. "הוא אינו מתבטא כלל בתקשורת הישראלית, לעתים נדירות מפציע בתקשורת הזרה, שם קל לו לחמוק מהשאלות המהותיות. במקביל הוא מפגין נוכחות באירועי קונסנזוס פנים־ישראליים — ניחום אבלים, עידוד פצועים, מסר חד נגד חוק ההשתמטות ובעד גיוס חרדים".
הוסיף לכתוב כי "הרעיונות שזרק בשנה האחרונה בשיחות סגורות, על מה שהיה עושה אם היה ראש ממשלה, היו לא מבושלים והצביעו על מידת הבלבול שהוא נתון בו לנוכח המציאות המתעתעת״.
בין דבריו כתב: ״השתיקה של בנט היא מופע אנטי־מנהיגותי מובהק. בריחה מהשאלות הקשות, אשר יכולות להרחיק בוחרים המתגעגעים למותג שכבר אינם זוכרים בדיוק מה טיבו. ההובלה של בנט בסקרים נשענת בעיקר על מצביעים רל"ביסטים״.