חודש פברואר התאפיין בתנודתיות פוליטית ניכרת, כפי שעולה מסדרת הסקרים שפורסמו במעריב. העליות והירידות בתמיכה במפלגות השונות משקפות את ההתפתחויות הדרמטיות שהתרחשו במהלך החודש, כולל ביקור ראש הממשלה בוושינגטון, הצגת תכנית טראמפ לעזה, החזרת חטופים, ומשבר בצוות המשא ומתן.
בתחילת החודש, בעקבות ביקור נתניהו בארה"ב והצגת "תכנית טראמפ", קואליציית נתניהו זינקה ל-57 מנדטים, עם הליכוד מגיע לשיא של 24 מנדטים. גל האופטימיות התפוגג במהירות, כאשר בשבוע שלאחר מכן, הקואליציה איבדה שבעה מנדטים וירדה ל-50, והליכוד איבד שלושה מנדטים וחזר ל-21. האופוזיציה התחזקה במקביל והגיעה ל-60 מנדטים (ללא המפלגות הערביות).
באמצע החודש נרשמה התאוששות מסוימת, כאשר הקואליציה עלתה ל-52 מנדטים, והליכוד התייצב על 22. מגמה זו נמשכה עד סוף החודש, עם הקואליציה נשארת יציבה על 52 מנדטים והליכוד עולה ל-23 מנדטים. לאורך כל החודש, הסקרים הראו שלגוש הקואליציה אין רוב בכנסת, כאשר בסוף החודש היחס התייצב על 52 מנדטים לקואליציה מול 58 לאופוזיציה.
המגמה בתרחיש עם מפלגה בראשות בנט הייתה ברורה יותר. בתסריט זה, לאורך כל החודש נשמר יתרון משמעותי לגוש האופוזיציה בהובלת בנט, עם רוב יציב של 62-66 מנדטים. מפלגתו של בנט עצמו הראתה תנודתיות בסקרים, כאשר בתחילת החודש קיבלה 24 מנדטים, עלתה ל-28 מנדטים באמצע החודש, ירדה ל-24 ואז התאוששה מעט לסיום החודש עם 25 מנדטים.
בתרחיש עם בנט, הליכוד נחלש משמעותית בהשוואה למצב הנוכחי, עם 20-22 מנדטים בלבד. גוש הקואליציה כולו נחלש ועמד על 44-48 מנדטים בלבד, מול 62-66 מנדטים לגוש האופוזיציה המורחב הכולל את מפלגת בנט.
הפער בין שני התרחישים מדגיש את ההשפעה המשמעותית שעשויה להיות לכניסתו של בנט למערכת הפוליטית. בעוד שבמצב הנוכחי הקואליציה מצליחה לשמור על בסיס תמיכה של כ-52 מנדטים, כניסתו של בנט למשחק יוצרת מציאות פוליטית שונה לחלוטין עם אופוזיציה חזקה בעלת רוב מוצק.
המגמות הבולטות בסקרי פברואר: המנצחים והמפסידים
במפה הפוליטית הנוכחית (ללא בנט):
המנצחים הגדולים: ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן ומפלגת הדמוקרטים. ישראל ביתנו התחזקה והתייצבה על 16 מנדטים בסקרים האחרונים, ומתבססת כמפלגה השלישית בגודלה. הדמוקרטים רשמו עלייה הדרגתית לאורך החודש והגיעו ל-14 מנדטים בסוף פברואר, עם מגמת עלייה ברורה.
המפסיד הגדול: יש עתיד בראשות יאיר לפיד. המפלגה איבדה כוח בעקביות לאורך החודש, החל מ-13 מנדטים בתחילת פברואר, ירידה ל-11 באמצע החודש, והמשך הירידה ל-12 מנדטים בסקר האחרון.
המפתיע: היציבות של עוצמה יהודית. למרות התנודות הגדולות במערכת הפוליטית, מפלגתו של בן גביר שמרה על כוח יציב של 9 מנדטים לאורך רוב החודש, גם בזמנים שבהם הליכוד איבד תמיכה.
במפה הפוליטית עם מפלגת בנט:
המנצח הגדול: נפתלי בנט עצמו. מפלגה חדשה בראשותו קיבלה בין 24-28 מנדטים בסקרים השונים, והפכה אותו למועמד חזק לראשות הממשלה. המגמה הכללית מראה שבתרחיש כזה, גוש בנט-אופוזיציה ישיג רוב מוצק של 62-66 מנדטים.
המפסיד הגדול: הליכוד בראשות נתניהו. בתרחיש עם בנט, הליכוד צונח ל-20-22 מנדטים, ומאבד את מעמדו כמפלגה הגדולה ביותר. הקואליציה כולה נחלשת משמעותית ומגיעה לשפל של 44-48 מנדטים בלבד.
המפתיע: הירידה בכוחן של מפלגות האופוזיציה האחרות בתרחיש בנט. המחנה הממלכתי ויש עתיד מאבדות כוח משמעותי לטובת מפלגת בנט (ירידה ל-9 מנדטים כל אחת בסקר האחרון), מה שמעיד על כך שבנט שואב תמיכה בעיקר ממצביעי מרכז-שמאל ולא ממצביעי ימין-מסורתיים.
המגמה הכללית:
המגמה הכללית מראה פיצול עמוק במערכת הפוליטית הישראלית, עם יתרון מתמשך לאופוזיציה בשני התרחישים. עם זאת, כניסתו של בנט למשחק משנה באופן דרמטי את מאזן הכוחות ומקטינה משמעותית את סיכויי הליכוד לשמור על השלטון.
האירועים הביטחוניים והמדיניים (ביקור בוושינגטון, החזרת חטופים) יצרו תנודות זמניות, אך לא שינו את המגמה הבסיסית של יתרון לאופוזיציה. הסקרים מצביעים על כך שהציבור הישראלי מחפש אלטרנטיבה להנהגה הנוכחית, אך נותר מפוצל בין מספר מפלגות ומנהיגים.