הצדדים פועלים מתוך הבנה כי ארצות הברית מובילה את המהלך ומקדמת אותו בפורומים בינלאומיים שונים, בעוד שתפקידה של ישראל – לבצע עבודת מטה, לספק מעטפת מקיפה לתהליך, לפעול בשטח ולהתמקד באופני הביצוע.
המוטו של ישראל כלפי העולם ובייחוד כלפי מדינות ערב: מטרת התוכנית אינה לדחוף את העזתים לעזוב את הרצועה, אלא לסייע לכל המעוניינים בהגירה, זמנית או קבועה, לצאת מעזה ההרוסה למדינה שלישית.
על פי הגורמים המעורים במהלך גיבוש התוכנית "לכל העולם צריך להיות ברור כי ארצות הברית מקדמת את התוכנית. כאשר אמריקה היא זאת שמובילה את המהלך - הוא נתפס כפעולה הומניטרית. אם ייווצר רושם שישראל היא זאת שמקדמת – התוצאה תהיה האנטי האוטומטי. לכן יש להדגיש כי מנהלת ההגירה מרצון שנמצאת כעת בשלבי ההקמה היא הגוף שמתכלל תוכניות, מייצר ומממש מנגנון סיוע נרחב למי מתושבי הרצועה המעוניינים להגר למדינה שלישית, תוך הסדרת מסלולי יציאה דרך הים, האוויר והיבשה".
בימים אלה הצוות האמריקאי מקיים מגעים עם מספר מדינות ערב, במטרה לסכם עם מדינה אחת לפחות או עם מספר מדינות, על הקליטה של תושבי עזה המעוניינים לעבור מן הרצועה. כמו כן, נבחנות דרכי המימון של התוכנית. מדובר בתקציב בסדר גודל של מיליארדי דולרים שיושקעו לא רק בשיקום הרצועה, אלא גם בהקמת היישובים, מקומות יעבודה וכלל המוסדות החיוניים במדינה או במדינות שיסכימו לקלוט את העזתים המעוניינים במעבר מרצון.