בולר אמר ל-CNN: "הפגישה עם חמאס הייתה מאוד יעילה. אני חושב שאנחנו יכולים לשחרר את כל החטופים, לא רק את האמריקאים. לא ידוע אם אשוב למשא ומתן עם חמאס, ולפעמים אהיה באזור ואולי אפגש איתם. אני מבין את החששות הישראלים לגבי המשא ומתן הישיר שלנו עם חמאס. משא ומתן עם אנשים, טובים או רעים, הוא חלק מהעבודה שלי. ייתכן שנוכל לראות משהו כמו הפסקת אש ארוכת טווח שבה מחבלים משתחררים וחמאס מוותר על נשקו".
הבקשה שהועברה מוושינגטון לירושלים לקראת הסיום הרשמי של תקופת הפסקת האש (היום ה-42) לא נתונה לפרשנות: חכו עם ההחלטות האסטרטגיות על המשך הדרך - עד להגעת ויטקוף לישראל. בשל כך, הלו"ז של הבכיר האמריקאי במידה רבה קובע את לוחות הזמנים של ממשלת ישראל, בכל הנוגע לדד-ליין שבישראל מוכנים לתת לניסיונות להגיע להסכמות עם חמאס.
ירושלים נענתה בחיוב ומאז נמצאת בתקופת המתנה ללא דד-ליין ברור, תחת מסך העמימות שהבכירים הישראלים נאלצו לפזר, בלי לתת אמירה ברורה באשר לתכניות ההמשך. "עיקרון הרציפות" שעליו דיברו בישראל בעבר, המחייב חזרה ללחימה עצימה, הוצנע ונכנס להקפאה מאז פרסום "מתווה ויטקוף".
האמריקאים ממשיכים בניסיונות להציע לחמאס עוד אפשרויות ל"מתווה הפשרה" שהוא לא אותו שלב ב' מהעסקה המקורית, אך גם לא המשך ישיר של מתווה שלב א', אלא כל רעיון ביניים שיש לו סיכוי להתקבל.
בינתיים בתוכנית קצרת הטווח יש לישראל מספר אפשרויות ביניים להפעיל לחץ על חמאס, במקביל לצעדים הדיפלומטיים של ארצות הברית. לאחר שישראל עצרה את הכנסת הסיוע ההומניטארי לרצועת עזה, בדיון הקבינט היום (ראשון) ידונו גם בצמצום או סגירה מוחלטת של אספקת המים והחשמל לרצועה.