בן חיים מדגישה כי בשבועות האחרונים חלה התקדמות, אך מדובר בצעדים שהגיעו באיחור חמור: ״אנו מברכים על כך שהסיוע לחמאס חזר להיות קלף שלא ניתן בחינם לשלטון חמאס אלא מותנה בהחזרת חטופים ובנוסף גם באיחור של שנה וחצי הפסקנו למכור חשמל לארגון הטרור שאנו נלחמים בו״.
לדבריה, העיכוב במהלך הזה עלה בחיי אדם – חיילים וחטופים כאחד: ״הדבר היה צריך לקרות מיד בסוף הפסקת האש הראשונה ואם היה קורה היינו מקבלים הרבה יותר חטופים, הרבה יותר מוקדם והרבה יותר בחיים. בנוסף לחיים רבים של לוחמינו שלא היו נופלים בפשיטות על אויב שבע ומתודלק״.
בן חיים טוענת כי מדינת ישראל לא הפנימה את עוצמת הקלף שברשותה, לדבריה: ״המשוואה צריכה להיות שכל סיוע לחמאס עובר רק אם חטופים חוזרים תמורתו כמו בהפסקת האש הראשונה, וזה כולל גם את המים, התקשורת והמערכות הבנקאיות שמדינת ישראל עדיין נותנת לחמאס ובכך מעצימה אותו תוך כדי שהיא נלחמת בו״.
בהמשך דבריה, היא מצביעה על כך שחמאס ממשיך להרוויח גם מסיוע לכאורה הומניטרי, שעובר דרכו ובאמצעותו מתחזק: ״חמאס היום מרוויח 22% עמלה על כל שקל שנכנס לעזה ועובר חלפנות מדיגיטלי למזומן, וזה קורה בשקלים ישראלים, באפשור של מדינת ישראל. בנוסף, מדינת ישראל מוכרת לארגון הטרור חמאס 20% מהמים שתושבי עזה צורכים, ושרותי תקשורת, תוך כדי שהיא נלחמת בו והוא מחזיק בחטופינו״. בסיום דבריה, בן חיים מדגישה נחרצות: ״זה מצב הזוי שצריך להיפסק אתמול״.