על רקע ההחלטה לפטר אותה, היחסים בין הממשלה ליועצת המשפטית של הממשלה, גלי בהרב מיארה, נמצאים בשפל חסר תקדים. בגלל בלימת חוקים והחלטות ממשלה, הממשלה מקדמת את מטרותיה מעל לראש של היועמ"שית ולעיתים בניגוד לעמדתה המשפטית.
כאשר ממשלה מקדמת חקיקה, היא עוברת במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אשר כפופה ליועצת המשפטית לממשלה. הפלוס הוא קיצור הליכי החקיקה - למשל העברת החוק בקריאה טרומית. למרות זאת, הממשלה מקדמת חוקים בהצעות חוק פרטיות של חברי הקואליציה, למרות הארכת הדרך, מחשש שהיועמ"שית תתקע את החוק המבוקש בצינורות מחלקת ייעוץ וחקיקה.
קחו למשל את חוק הגיוס. היועמ"שית דרשה לקדם הצעת חוק ממשלתית, אך הממשלה צפצפה עליה. הצעת החוק שמקודמת כעת היא פרטית. בעתירות שיוגשו נגד החוק, במידה ויישאר במתכונתו הנוכחית, היועמ"שית צפויה לתמוך בביטולו. בין נימוקיה, יהיה הליך החקיקה אשר לא עבר במחלקת ייעוץ וחקיקה כמקובל.
את ההתנהלות הזאת אנחנו יכולים לראות גם בהליך פיטורי ראש השב"כ רונן בר. היועמ"שית מודיעה לנתניהו שהוא לא יכול לפטר את בר כעת כי הוא צריך להתייעץ איתה לפני וכי צריך לקבל את עמדתה לגבי השאלה האם נתניהו בניגוד עניינים בגלל חקירת קטארגייט. בתגובה, נתניהו מבהיר שהוא דיי מצפצף על היועמ"שית.
"בישיבתה הקרובה, תדון הממשלה, בין היתר, בסיום כהונתו של ראש השב"כ, על רקע אובדן האב מצד ראש הממשלה ומצד חברים רבים בממשלה. אל הישיבה הזו תזומני. תוכלי לשמוע בפירוט את הנימוקים להצעת ההחלטה ולהשמיע את עמדתך המשפטית בטרם תתקבל החלטתה של הממשלה בעניין", הודיע נתניהו ליועמ"שית.
היה אפשר לראות את ההתנגשות הזאת, שהגיעה למקומות בוטים ופומביים גם בנוגע להחלטת ראש הממשלה נתניהו אמש להחזיר את איתמר בן גביר למשרד לביטחון לאומי. היועצת המשפטית לממשלה הודיעה כי "בעת הזאת" לא ניתן למנות את בן גביר למשרד הזה מכיוון שהוא משתלט פוליטית על המשטרה, ויש לבחון את ההחלטה בטרם תתקבל. נתניהו הבהיר ליועמ"שית עד כמה היא עמדתה פשוט לא מעניינת אותו, והחליט לקדם את המהלך למרות התנגדותה.
על רקע ההחלטה לקדם את פיטוריה, הממשלה החריפה את הטון כלפי היועמ"שית. שר התקשורת שלמה קרעי תיאר את המצב בבוטות אך בפשטות: "חוות הדעת שלה לא מחייבות ולא מעניינות איש – בוודאי לא ממשלה נבחרת שפועלת בשם העם. היא לא קיבלה את המנדט לקבוע מה יהיה הרכב הממשלה".
כשהממשלה מצפצפת על היועמ"שית, אין לה יותר מדי מה לעשות. היא יכולה לשלוח מכתבים והנחיות, לא יותר מזה. אבל אחר כך מוגשות עתירות נגד התנהלות הממשלה ביחס להנחיות היועמ"שית, ואז באים פסקי הדין של בג"ץ. השאלה הגדולה היא מה ייעשה כאשר בג"ץ ימשיך לפסוק נגד עמדת הממשלה. לאחרונה, השר קרעי הודיע כי לא יציית לפסיקת בג"ץ הקשורה לתאגיד השידור. זאת הייתה הפעם הראשונה בה שר מודיע על אי ציות לפסק דין של בג"ץ.
כרגע קרעי הוא בודד. אפילו השר לוין, המבקר הגדול של מערכת המשפט, לא הפר צו של בית המשפט העליון. אבל, לאור החיכוך שהולך ועולה מול היועמ"שית, עולה השאלה - מה יקרה אם בג"ץ יפסול פעם נוספת את חוק הגיוס, יכריע כי לא ניתן לפטר את ראש השב"כ או יכריע כי לא ניתן למנות את בן גביר לשר לביטחון לאומי? האם מדיניות אי הציות של קרעי תתפשט גם לשאר הממשלה?