בנקודה הזאת מצטלבים שני קווים בעלילה: הקרב על החלפת ראש השב"כ והקרב על החלפת היועמ"שית. דבר פנייתו של מזכיר הממשלה למשנה ליועצת המשפטית לממשלה נועד לשדר את האי אימון המוחלט של הממשלה והעומד בראשה - ביועמ"שית. מבחינתם היא מחוץ למשחק, היא איננה הכתובת, איננה משפטנית. מבחינת נתניהו, ממשלתו ואנשיו, היא אך ורק פעילה פוליטית בתפקיד הלא פוליטי.
יותר מסביר להניח כי ראש הממשלה לא מתכוון לוותר באף אחד משני הקרבות. הוא בטוח בצדקת דרכו ובזכותו לפטר את מי שפועלים נגדו - בזה הוא בטוח. נתניהו נחוש ללכת עד הסוף, כלומר - עד הפיטורין של שני הדמויות האחרונות שנתפסות בקרב אנשי המחנה המתנגד לממשלה המכהנת כעמודי התווך האחרונים של הדמוקרטיה הישראלית. בעיניי נתניהו הם - עמודי התווך של הדיפ סטייט. ובכן, בנימין נתניהו מתכוון ללכת עד הסוף - אך יעדיף לעשות זאת במסלול שלא מוביל להתנגשות חזיתית בין הרשויות.
מבחינת נתניהו , כאמור, צריך להגיע לעימות - אך בדרך חוקית. עם זאת, תסריט הקיצון קיים כן קיים, אמנם בינתיים הוא שמור במגירה הכי קטנה ורחוקה - אבל הוא אכן שם. בממשלה סבורים כי מצד אחד, אסור להשלים עם המצב שבו בג"ץ פוסל באופן לא חוקי את הפיטורין שהממשלה מוסמכת לקבוע , אך המאבק הזה צריך לנהל בלי לשבור את הכלים.
התרעות פיקוד העורף